בשנה שעברה החזקתי צמר בחנות, והשנה לא לגמרי הצלחתי להחליט אם לחזור על זה. יש חורף? אין חורף? בעצם רק בשבועיים האחרונים נהיה קר, ואז דחיתי את ההחלטה ל"אחרי ספירת המלאי", שזה שווה הערך של "אחרי החגים"...
אז עכשיו זה כבר אחרי, כמעט לגמרי, ולקוחה שנכנסה לחנות לחפש צמר הזכירה לי שאני בעצם צריכה לקבל החלטה, ועדיין ניסיתי לדחות את זה. לא יודעת למה, בעצם.
אבל עכשיו נכנסתי לבלוג הנפלא של זיקוקית כדי לחפש משהו שלא מצאתי (טבעת מתכת עם המון סרטים קשורים עליה, תודות יינתנו למוצא הישר) ומצאתי שם סיבה נהדרת להביא צמר וגם לחזור לסרוג.
זיקוקית סיפרה על חנה קופל, שיזמה פרוייקט של סריגת כובעים לחיילים. זה הבלוג (באנגלית) של חנה, וזו ההודעה בפורום סריגה בתפוז. חנה אוספת את הכובעים (כעת זה עומד על כ-50 כובעים לשבוע, שמגיעים מסורגות ברחבי העולם), תופרת בתוכם תווית של הפרוייקט "החוט המקשר" ודואגת שיגיעו לראש הנכון. כמה מרגש!
אז אוטוטו - גם יהיה כאן צמר, בעדיפות לצמר שחור, וגם אנחנו נתרום את שלנו לפרוייקט המבורך הזה.
______________________________
משהו קטן וטוב
המשכוכי כמעט דרס שועל, אבל לא.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
