לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

קסם שימושי


בעלת בלוג זה איננה עוד. לפרטים www.kesem-art.com

כינוי:  קסם שימושי

בת: 60

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2015    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

ללכלך את האצבעות עם נטלי


את נטלי קלבך המקסימה פגשנו (אמא שלי ואני) ב-CHA בינואר, בעיקר בזכות נתנאלה שהכירה בינינו. היא היתה כל כך חמודה ומתלהבת ששמנו לנו תזכורת בטלפון כדי להגיע בזמן להדגמה שלה של החומרים החדשים של חברת Tattered Angels. ריססנו גלימר מיסט, מרחנו גלימר גלאם ונהנינו מהצ'יפבורדים השווים שהיידי סוופ עיצבה. נהנינו כל-כך עד שכשאמא שלי שמעה שנטלי מגיעה ללמד בארץ היא אמרה שלסדנה שלה היא אפילו מוכנה לבוא.

 

שתבינו - אמא שלי היא סרבנית סדנאות, מתוך הנחת היסוד שהיא לא מספיק מוכשרת. אנחנו מדברים על האישה שמלבד זה שגידלה אותי ועוד חמישה אחים ואחיות מוצלחים (שזה כישרון בפני עצמו) גם תפרה וסרגה לנו, בישלה להפליא ואפילו סיפרה אותנו! אבל היא לא מוכשרת מספיק לסקראפ...

 

אז כן, אליס אירגנה יום סדנאות בהדרכת נטלי, במרכז סוזן דלל המקסים, וגם אנחנו היינו שם. והיה כל-כך כיף!

 

אני נרשמתי לשתי סדנאות - "ארץ הפלאות" ו"צובע את עולמי", ואמא שלי הצטרפה לשנייה.

 

"ארץ הפלאות" היא סדנה להכנת קנווס קסום, בהשראה חלקית של עליזה. הקנווס של נטלי היה מקושקש להפליא ועמוס טכניקות, והיה מעניין לראות איך ברחבי החדר הגיעו הבנות לתוצאות שונות ומגוונות מאותו קיט של חומרים.

 

הסיבה שאני כל כך אוהבת סדנאות היא שהן משחררות אותי מאחריות - גם לגבי בחירת החומרים וגם לגבי התוצאה. לא יצליח? לא נורא - זה היה רק ניסיון... למדתי...אני אשתפר... והשחרור הזה מאחריות מביא אותי למקומות מוצלחים בדרך כלל. בגלל זה אני גם לא לוקחת את הדברים בצורה כבדה מדי. בשלב הראשון צבענו את הקנווס (בעזרת גלגלת) ולא ממש אהבתי את התוצאה. אבל היה ברור לי שהולכים לקרות עוד המון דברים לקנווס הזה לפני שהוא יוכרז גמור, ולכן עזבתי את זה באותו שלב. וטוב שכך.

 

עוד סיבה לכך שהסדנה הזו היתה כל כך מוצלחת מבחינתי היא שדווקא בה לא היה כל כך שימוש בחומרים של Tattered Angels, חומרים שעדיין יש לי ספקות לגבי המידה בה אני מתחברת אליהם.

 

והסיבה השלישית (תמיד יש עוד אחת, לא?) היא מספרי טים הולץ המופלאים, שבזכותם כל הגזירה ששולבה בקנווס הזה לא היתה מדכאת עבורי. לפני עידן המספריים האדומים ממש סבלתי מגזירות עדינות שכאלו...

 

ועכשיו, אחרי ההקדמה הארוכה, התוצר:



ובפוזה נוספת וחתיכית:



ואני אוהבת אותו מספיק בשביל קלוז-אפים:





את החותמות של טים הולץ יש לי כבר שנתיים וזו פעם ראשונה שאני משתמשת בהן. סוף סוף מצאתי את הפרוייקט המושלם עבורן, והאמת היא שאהבתי כל כך את התוצאה עד שיש סיכוי שעכשיו אשתמש בהן יותר.

 

את ההפסקה בין הסדנאות ניצלנו לקפיצה לקפה-קפה, וחזרנו בריצה לצבוע את עולמנו בהרבה ספריי ונצנצים.

 

זו היתה סדנה שכללה שימוש בציפבורדים השווים שעיצבה היידי סוופ ובכל סוגי הצבעים של Tattered Angels. הבעיה שלי עם הצבעים האלו היא שהתוצאה שלהם לא בדיוק יוצאת כמו שרוצים (והצבע לא תמיד מתרסס לאן שרוצים...), אבל האמת היא שעם הצ'יפבורדים האלו מתקבלות תוצאות מקסימות בכל מקרה.

 

כמובן שלא הספקנו לסיים את העבודה, אז אמא שלי ואני עשינו היום יום יצירה והשלמות.

 

אז הנה, קודם כל, התוצר של האמא הלא מוכשרת שלי.

לזכותה אני מזכירה שזו סדנה ראשונה שלה...

















והנה האלבום שלי, שבאופן די משעמם הוקדש לפסטיבל סולם יעקב... הוספתי קצת על מה שהיה בקיט, חלק ממה שנשאר לי מהקנווס. למרות השעה הקשה, אנסה לכתוב קצת הסברים:


פרח מנייר קרפ צבוע, מגדל של כפתורים וחתיכת תחרה, חתיכה מתגית של Tattered Angels ותגית של טים הולץ (נו, קניתי אתמול, אז שאני לא אמצא תירוץ להשתמש?)

הבסיס לדף הוא עטיפה של האותיות שהיו בקיט שהגיע עם הקנווס. הכותרת היא מחווה לפרופסור שלי, שממש אוהב את דוקטור הו.

הצילום יצא ממש מטושטש, אבל הכותרת היא - מלכי הג'אגלינג

שוב צילום מטושטש להחריד. ברקע יש דף תפזורת מחוברת של הנסיכה, שהודבק הפוך בטעות. העלים והפרחים נגזרו מהדפים שנשארו לי מהקנווס והתגית, שוב, טים הולץ.

אני אף פעם לא גוזרת דמויות של אנשים מתוך הצילומים, אבל כמו שכתבתי - סדנאות הן טריטוריה אחרת... ואני מאוד אוהבת את התוצאה.

כאן היה רקע לבן, אז פשוט מרחתי דיו בטורכיז וכתום, צבעים שהופיע גם בשולי הקרפ בעמוד הקודם.

התגית, שהגיע בדף תגיות עם הקיט של הסדנה, נצבעה בגלימר מיסט בעזרת מכחול. רק אחרי שצילמתי ראיתי שיש לי W מיותר ולעומת זאת חסר לי T...

השער האחורי - שוב העטיפה של האותיות ושוב החותמת המקסימה של טים הולץ. הרי אמרתי שאני אשתמש בה שוב, לא?

והמילים על השמלה הן sing your heart songs שאין מתאימות מהן לאלבום שמתעד פסטיבל מוזיקה...

 

ולא פחות חשוב - סיימתי את שני התוצרים!

זה משמעותי כי עדיין יש לי תוצרים לא גמורים מיולי הקודם...

 

_____________________________________

משהו קטן וטוב #  13 (2010)

התעכבנו בתל אביב בניסיון לפגוש את המתבגר ולא ממש הצליח לנו, אז בינתיים הלכנו להכיר לאמא שלי את "חדר האוכל".

נרשמה התלהבות!

נכתב על ידי קסם שימושי , 16/5/2010 00:30   בקטגוריות חוויות, מיני-אלבום, פינוק, קנווס, אמא שלי  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



סתם יום של חול (עם פעמיים כי טוב)


ביום שני נחתה בתיבת הדואר שלי הזמנה למכירת סוף עונה של דרדלוקס, בימים שני ושלישי.

 

מאחר והחולצה כמעט הכי סקסית בארון שלי היא מדרדלוקס, ולכבוד עשרת האחוזים ממשקל גופי מהם נפרדתי בשלושת החודשים האחרונים, החלטתי לפרגן לעצמי גיחה צפונית (כן, כן, הם אפילו יותר צפוניים מאיתנו, האנשים שם בקיבוץ צבעון...)

 

באופן חביב לחלוטין ההתנדבות של אמא שלי בוטלה, כך שהיא שמחה להצטרף ליום הכיף הספונטני שלי, וככה יצאנו לנו לדרך, ביום שבו השמש החליטה לצוץ בחזרה, לאושרי הרב.

 

מאחר שויתרנו על ארוחת בוקר, היה ברור שאנחנו מחפשות גם מזון, אבל כרמיאל לא מציעה פוטנציאל מספיק מעניין ואמירים קצת פלצנית (וצמחונית) מדי לטעמי, אז החלטנו להאמין שהטוב עוד יגיע והמשכנו בדרך. התמרורים המכוונים לג'יש (ולסאסא) עוררו בנו אופטימיות, אז התכווננו לשם.

 

על השלט הגדול כתוב "מסעדת גסקאלה" והיו לי זכרונות לגבי השם הזה, אולי ממדריך "מפה" ישן, או משוטטות אינטרנט מפעם. החיפוש שלנו לא העלה את ג'סקאלה, אבל כן מצאנו את מסעדת הארזים. כששאלנו את המלצר הנחמד מה זה ג'סקאלה, הוא הסביר לנו שזה השם של העתיק של הכפר. אולי זה גם השם העתיק של המסעדה...

 

ההזמנה שלנו התבססה על הגודל המקובל של מנות. מסתבר שבג'יש יש למנות גודל אחר, וכך יצאנו משם עם קופסאות עמוסות, שיהיה מה לאכול גם אחר כך.

 

מה היה לנו?

סלט ירקות קצוץ קטן קטן וטרי טרי, עם בצל ולימון, ממש כמו שצריך; זיתים מעולים ומלפפונים חמוצים פריכים, לבנה עשירה עם שמן זית מצויין, משאוושה נפלאה ופטריות חמות עם תיבול מלא טעם.

 

הנה, תראו:

והחשבון על כל האושר הזה, כולל שתייה?

84 שקלים.

זהו.

 

ואם כבר היתה לי מצלמה ביד, אז צילמתי גם את קישוט הוילונות היפה וגם את הציורים של הבן והבת שמסמנים את השירותים.

הציורים האלו הזכירו לי שבטיול הראשון שלנו באירופה, המאמן ואני התחלנו לצלם שלטים מיוחדים של שירותים וחשבנו להדפיס אותם ולעשות קולאז' בשירותים שלנו.

מה קרה לרעיון הזה, בעצם?

 

אחרי שאכלנו יכולנו להמשיך לצבעון, כי ידענו שיהיה לנו כוח למדוד בגדים...

 

מדדתי המון, אהבתי פחות (אבל לפחות לא שנאתי את איך שאני נראית בראי, מה שבדרך כלל קורה כשאני מודדת בגדים) ויצאתי עם שני זוגות מכנסיים לעכשיו ועם שתי חולצות וגופייה לאחר כך, כשיהיה חם.

 

והחשבון?

215 ש"ח.

זהו.

 

המשכנו ליסוע דרך חורפיש, כפר ורדים ותפן, ונהנינו מהירוק והפריחה.

יש לנו גליל ממש יפה!

 

ולמה פעמיים כי טוב?

קודם כל - כי יום שלישי.

וחוץ מזה, כי בערב המשכתי את מסע הקניות, ונסעתי עם הנסיכה ל"גלי" בגלל שהנעליים שלה פערו פה די גדול.

 

בקרוב כנראה ניכנס לחנויות ויציעו לנו כסף כדי לקנות.

בינתיים רק מפילים עלינו ערמות של מבצעים מעוררי תמיהה.

אם אתם יכולים למכור לי את החולצות היפות שמתומחרות 80 ו-90 ש"ח במבצע של 3 במאה, ואם טתם יכולים למכור לי ארבעה זוגות סניקרס בד במאה שקל, אז למה תוויות המחיר הרגילות שלהם כל כך גבוהות?

לגבי הגרביים הדקים, 7 זוגות שעל התווית שלהם מודפס 79.90 ש"ח שמחוק ובנוסף מודפס 29.90 - SORRY, אני ממש לא מאמינה לכם. אף פעם לא לקחתם עליהם 80 ש"ח, והמבצע הוא ממש לא מבצע...

 

אבל בכל זאת, קנינו -

שלוש חולצות מקסימות

ארבעה זוגות סניקרס (2 לה ו-2 לי). על הסניקרס שלה יש לבבות, מה שהופך אותם גם לאביזר בתחפושת "ילדת האהבה" שהיא יזמה.

ו-14 זוגות גרביים (השחורים הם לגברים של הבית, הצבעוניים לשתינו).

שילמנו כמעט 260 ש"ח.

אני חושבת שמיציתי את נושא הקניות עד להודעה חדשה.

 

היה יום טוב.

_________________________

משהו קטן וטוב #4 (2010)

הנה עוד שבוע מפרוייקט 365. הפעם הוספתי גם את המברשת של הימים מהסט שמומין העלתה בשנה שעברה. תודה!

 

 

נכתב על ידי קסם שימושי , 11/2/2010 18:41   בקטגוריות אוכל, המלצות, חוויות, ימים מיוחדים, פינוק, פרוייקט 365, קניות  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




אתמול אחר הצהריים, קצת לפני שיצאתי לעבודה, הנסיכה הסתכלה עלי ובטון רציני לגמרי (על גבול הטרגי) אמרה "יש לי הרגשה שאנחנו צריכות לעשות משהו מיוחד ביחד".

אתם הייתם עומדים בפני פנייה/בקשה כזו?

ועוד בטון כמעט טרגי?

אז פלא שגם אני לא?

רק שביקשתי לדחות את זה למחר (כלומר היום) כי אחה"צ של יום שלישי הוא האחה"צ הפנוי שלי, זה שמיועד לבילוי זמן איכות עם הנסיכה. נכון שזה קורה רק אחת לשבועיים בערך, כי הרבה פעמים כבר יש לה תוכניות דוחות אמא, אבל בכל זאת...

אז החלטנו שקולנוע זה משהו מיוחד, ומצאנו שאפילו יש סרט שהיא טרם ראתה (בין אמא לבין סבתא, הילדה הופכת לשוחרת קולנוע רצינית).

הלכנו לראות את "המסע הקסום של אימפי" בקריון, ולמרות הדיבוב לא סבלתי, מה שבהחלט אומר שהדיבוב בקולנוע משתפר.

 

אחרי הסרט הלכנו לצומת ספרים לבדוק איך אנחנו מעשירות את הספרייה שלנו לכבוד ה"ארבע במאה" שהתחדש עלינו לטובה. הסברתי לנסיכה שהיא יכולה לבחור לה שני ספרים (במבצע הקודם היא קיבלה אחד מהארבעה, בזה שלפניו אני קיבלתי את כל הארבעה... אצל מי מתלוננים על הרעת תנאים???). לקח לה בדיוק רגע למצוא את "לילי המכשפה בעקבות האוצר האבוד". את הספרים הקודמים בסדרת "לילי המכשפה" היא קיבלה במתנה מסבתא, שתירגמה אותם, אבל מה לעשות שבהוצאה נפלו על הראש והחליטו להעדיף את מיכאל דק על פני סבתא? בפעם הקודמת שראינו את הספר הזה בצומת הוא בדיוק לא היה במבצע והנסיכה ממש התאכזבה, אבל מזל שהפעם הוא כן. הספר השני שהיא בחרה לה הוא ספר הסיפורים הנוסף של ג'ורג' הסקרן. כבר יש לה אחד מהסדרה והיא ממש נהנית ממנו, אז ברור שזו בחירה טובה.

בנקודה הזו חשבתי שהגיע תורי ועכשיו הזמן שאלך לחפש לי ספרים.

אז חשבתי. הנסיכה הגיעה אלי להראות לי את אחד הספרים בסדרת "השושנים האנגליות" של מדונה ולספר לי שדיפדפה בו והוא נראה לה מעניין. הצעתי לה לקרוא קצת ולראות אם הוא אכן. לקח כמה דקות של קריאה בעמידה כדי שהיא תחזור ותספר לי שהעמוד נגמר בצורה מותחת וזה ממש גורם לה לרצות להמשיך לקרוא. מצאתי לה כיסא והיא שקעה בקריאה. כמובן שהקצבת הספרים שלי נפלה באותה שנייה לספר אחד מתוך ארבעה...

 

עם שקית הספרים הלכנו לאכול. הנסיכה, באופן ממש ממש מפתיע (לקרוא בקול ציני) בחרה במקדונלדס. אני, לעומת זאת, החלטתי שאם אוכל רק קינוח אני ממש בסדר, וממש לא מעניין אותי כמה קלוריות יש בו (מוקדש לקוראת האהובה מאוד, היודעת בדיוק כמה קלוריות יש בפרוסה של פאי קוקוס...). הלכתי על ופל בלגי עם טיפה של סירופ מייפל ושני הרי קצפת. מאחר שכשהגעתי לשולחן הנסיכה הודיעה לי שזה נראה "ממש מעולה!"הצעתי להשאיר לה חלק.

כשחתכתי לה את החלק שלה היא אמרה תודה, והוסיפה והבהירה שהיא לא אומרת לי תודה על הקינוח, אלא על כל הדברים שאנחנו עושים בשבילה. הבגדים שאנחנו קונים לה והאוכל שאנחנו מכינים לה והרשימה נמשכה עוד ועוד. לא הייתם נמסים?

אז נמסתי.

 

אין ספק שהיא צדקה לגמרי.

היינו צריכות לעשות משהו מיוחד ביחד...

 

__________________________

משהו קטן וטוב #62 (2009)

זה היה אמור להיות נושא הפוסט הזה, אבל בילוי אחר הצהריים דחק את זה לכאן...

אני לא יכולה לחשוף עדיין את מה שהכנתי לתחרות המשפחה של גורי לינרו, אבל אני כן יכולה להמליץ לכם בחום על תחרות חנוכה שלהם.

התחרות מיועדת לילדים, בשלוש קבוצות גיל, ובכל קבוצת גיל יחולקו שלושה פרסים שווים לאללה.

ולמה אני ממליצה?

קודם כל הם זכו בהערכה העמוקה שלי כשראיתי שהפרסים שהילדים יקבלו הם זהים לפרסים שהמבוגרים יקבלו. יש בזה משהו מאוד מכובד ומכבד.

שנית, החומרים שלהם (פירוט בעוד רגע) מאוד איכותיים ומזמנים עבודה מאוד כיפית עם תוצאות ממש יפות, אז כיף לי להמליץ.

וגם (פינת היושרה בפרסום) הם עוקבים איך המשתתפים שמעו על התחרות ושווה לי לשמור על קשרים טובים איתם (אז אם ההמלצה הזו תגרום לילד שלכם להשתתף בתחרות, יהיה נחמד אם תציינו שהגעתם דרך קסם שימושי).

 

אז הנה קצת על החומרים -

I-CLAY הוא חימר פיסולי מאוד נעים לעבודה,שמתייבש באוויר, אבל נשאר גמיש (אני תמיד נותנת כדוגמה את העובדה שאילאיל עשתה ממנו כרית סיכות מדהימה!). הוא מגיע בצבעים שונים, בשקיות של 15 גרם ושל 50 גרם, והצבעים השונים גם מתערבבים מצויין. יש להם גם מיכלים חדשים של 400 גרם, אבל אני מניחה שלא תזדקקו לזה אלא אם כם אתם מתכננים על דגם של כל בית המקדש...

 

I-FOAM הוא ההפתעה הגדולה מבחינתי. אני שונאת פולילינה על כל נגזרותיה ולפיכך מיכאל, הסוכן שלהם שמולו אני עובדת, יודע שממש הסתייגתי בכל פעם שהוא הציע לי את הליין של החומר הזה, שנראה, מה לעשות, ממש כמו פולילינה. אבל לכבוד תחרות המשפחה עשיתי ניסיון ולהפתעתי החומר ממש לא נדבק לי לידיים ולעומת זאת הוא נדבק ממש יפה לבריסטולים שאליהם רציתי להדביק אותו! אפשר לקשט איתו אלמנטים דו ותלת מימדיים ואפשר גם לעבות חלקים של ציור, למשל.

 

דבק הנצנצים שלהםמגיע בשלל צבעים (מבריקים, פסטליים, נאוניים ומטאליים) וריכוז הנצנצים שבו הוא מרשים ממש. אפשר להשתמש בו לציור, כמו בטוליפ, אבל אפשר גם לצפות בו משטחים וקטעי ציור וזה יוצא ממש מוצלח. בשבוע הבא אני מקווה להעלות פוסט על "הלבשת" אותיות חלקות ותוכלו לראות איזה יופי זה יוצא.

 

צבעי החלון של AMOS איכותיים ביותר ומגיעים גם ב-14 צבעים חלקים (כולל זהב וכסף) וגם בגרסת קונפטי, עם חתיכות מנצנצות בפנים. אני מניחה שכולם יודעים איך משתמשים בצבעי חלון ליצירת מדבקות חלון, אבל במהלך הניסיונות שלי גיליתי טריק חדש - מילאתי בצבעי חלון את התבניות הגמישות של הפימו ונתתי לזה המון זמן להתייבש (זה בטח תלוי במזג האוויר, אבל בימים היבשים של החורף זה לקח איזה 48 שעות) ואז שלפתי, ממש בקלות,  צורות תלת מימדיות יפיפיות מתוך התבניות.

 

הנסיכה, שלא הבינה את ההוראות שלי, עשתה את זה גם עם דבק נצנצים. הוא מאוד התכווץ, אז הצורה יצאה ממש חלולה, אבל מקסימה. עוד לא יצא לי לבדוק איך לעשות צורה מלאה יותר, אבל אני אעשה ניסיונות עם יותר חומר, ואבדוק גם אפשרות למלא את החלל שנוצר בדבק פלסטי.

 

ויש גם את הטושים הנהדרים של ZIG (טושי קליגרפיה וטושי אקוורל ו-PAINTY ופוסטרמן) ואת הדבקים שלהם, אבל מה עושים עם טושים ודבק אתם כבר יודעים, לא?

אז למה אתם מחכים?

תושיבו את הילדים שלכם להתחיל לעבוד...

 

 

נכתב על ידי קסם שימושי , 25/11/2009 01:27   בקטגוריות אילאיל זיו, המלצות, הנסיכה, חומרים, חנוכה, ימים מיוחדים, יצירה עם ילדים, פינוק, תחרות, AMOS  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
הבלוג משוייך לקטגוריות: משפחתי וחיות אחרות , יצירתיות , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לקסם שימושי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על קסם שימושי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)