קסם שימושי

הביקור של המאמן והפרופסור בשגרירות ארה"ב היה המכשול האחרון, ועכשיו שהם עברו אותו בהצלחה זה סופי - בעוד חודשיים בדיוק נעלה על המטוס ונצא לטיול המשפחתי עליו אנחנו חולמים כבר שנים - ארבעה שבועות, בעיקר בארה"ב, בהרכב משפחתי מלא, רגע לפני שהבוגר מתגייס.

בפעם האחרונה בה לקחנו אותם לחו"ל הבוגר היה בן 10, הפרופסור בן 8 והנסיכה היתה רק חלום. טיילנו שלושה שבועות מופלאים בצרפת ואנחנו עדיין מתענגים על הזכרונות. אבל אין ספק - הגיע הזמן ליצור זכרונות חדשים.

כמי שמאמינים שעשיית תוכניות היא חלק חשוב מהכיף, אנחנו קוראים, ובודקים, ומשנים, ומספרים לילדים, ומתייעצים וחולמים. אין ספק - נדבקנו...

מי שכבר נסעה לחו"ל, וגם חזרה, היא עומר המקסימה, שנסעה לטיול בת מצווה תלת-דורי, עם אמא וסבתא. הכנתי לה אלבום מסע קטן, לאיסוף מזכרות. השתמשתי בתבנית הפולדר שזיקוקית נתנה לנו בסדנה בכנס scrap & fun הראשון,ובכל כיס הכנסתי כרטיסיה לרישום של זכרונות. מאחר שהייתי חשופה לאלבום בת המצווה (המדהים) שעומר עשתה בעצמה, היה לי ברור שאין לי מה להכין לה אלבום ורוד עם נצנצים לפיכך הצבעים המרכזיים שנבחרו עבור האלבום הם כתום וחום.

ועכשיו, בואו ניתן לתמונות לדבר:

לפני הכל - אני שולחת ים של תודות לכל המגיבות ולכל שולחות איחולי הבריאות. תמיד כיף לדעת שאתן שם, בחוף הרחוק של הים הוירטואלי...

ולענייננו -

לפני כמה ימים הפרופסור אמר שהוא צריך למצוא מתנה לציון שלושה חודשי חברות. אחרי שבילה כמה שעות מילוי מקום בחנות (ע"ע הנסיכה החולה) הוא צלצל אלי ואמר שהחליט להכין כרטיס ואמר שיצטרך קצת עזרה. אמרתי לו איפה יש בסיסים לכרטיסים ושלחתי אותו לדפדף בים המגזינים שיש בחנות ולחפש רעיון.

אני חושבת שבסופו של דבר הוא עבד על הכרטיס משהו כמו ארבע שעות, החל משלב הסקיצה.

במאמר מוסגר אני צריכה לומר שבשלב התוצאה המאמן רצה לדעת לאן פונים כדי להתלונן שחייזרים החליפו לו את הילד. בדיון משותף החלטנו שלחייזרים האלו כנראה קוראים גיל ההתבגרות...

אז ככה נראתה הסקיצה שהוא הכין לעצמו:

ואז הגיעה שעת השינויים וההתפשרויות, לאור העובדה שבסוף לא היתה לו תמונה מתאימה לשים במרכז הכרטיס.

הכרטיס צולם עוד לפני תוספת הטקסט, ובערך שנייה אחרי הצילום הוא גילה שבעצם לא כל כך נשאר לו מקום לשים טקסט...

בתמונה הראשונה הכרטיס מבחוץ ובשנייה החלק הפנימי:

והטקסט?

כשהוא גילה שאין לו מקום הוא הדפיס אותו על דף פרגמנט והדביק באמצע הכרטיס.

הוא הוסיף עוד כמה מילים בכתב יד, בעט ג'ל של סאקורה, ואת אותו עט ג'ל צירף לכרטיס כמתנה.

נכון שיופי?

הוא אמר שכנראה שלמי שנולד במשפחה שלנו אין ברירה, אלא להכין כרטיסים מושקעים בעבודת יד...

האמת היא שאני אפילו לא נוטלת לעצמי את כל הקרדיט -

זה בטוח הבן של האיש שלפני כמה שנים, בשביל להכין לי עוגת יום הולדת שילב שלוש עוגות שונות ל"עוגת שכבות למישהו שאוהבים במיוחד"...

________________________

משהו קטן וטוב #32 (2009)

נכון שהבטחתי דיווחים מצולמות מסופשבוע הסדנאות, אבל החיים מזמנים לי כל הזמן על מה לכתוב... וזה טוב, נכון?

ובכל זאת, כדי שתאמינו שהייתי שם, זוג דפים שהכנתי בסדנת "לחגוג את החיים" עם דונה. שעה וחצי של עבודה, בלי זמן לחשוב, רק ליצור: