בתחילת דרכי הסקראפית, כשכל גילוי של חומר חדש וזמין הכניס אותי לאקסטזה, הזדמנתי יחד עם המאמן למור-פק באור יהודה. אני לא זוכרת מה היתה המטרה הרשמית של הביקור, אבל כן זוכרת שיצאתי משם עם כמה גלילי סרטים רחבים. אני זוכרת את זה בעיקר כי בדיעבד לא ממש מצאתי לעשות עם הסרטים וכל פעם שאני נתקלת בהם (גלילים שלמים, עשרות מטרים) אני מרגישה קצת מטומטמת...
השבוע נתקלתי בגליל הזה, של הסרט המוזהב -
ניסיתי לעשות ממנו פעם פרחים, אבל בגלל שבשני הצדדים שלו מושחל תיל זה לא ממש עבד. הפעם נחתה עלי ההברקה והחלטתי להפריד את הסרט לשני חלקים - הרשת והתיל. דקה של גזירה במספריים וואלה - יש ממה להכין פרחים:
אז השחלתי חוט רקמה דרך הצד הרחב של הרשת, כיווצתי הכל וסגרתי לעיגול. כפתור שנתפר באמצע סיים את העניין.
ואז הסתכלתי על התיל שנשאר בצד, עטוף גם הוא בחוט זהב, והחלטתי שגם ממנו אפשר לפסל פרח:
והנה הם על דפי האלבום שאני מכינה כדוגמאות לחנויות:
ומקרוב
והשני
ומקרוב
_____________________________
משהו קטן וטוב # 54 (2009)
מדי פעם אני מקבלת ד"שים חביבים מהאותיות שלי, דרך הדיווחים שלכן כשאתן רואות אותן בחנויות. אתמול זו היתה חגית, ובשבוע שעבר אלינור.
קודם כל תודה - זה משמח אותי מאוד!
ושנית - אשמח אם תמשיכו. אני מתחילה להכין רשימה של כל התצפיות האלו!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
