קסם שימושי

********משהו בישראבלוג השתגע והתמונות עושות בלגן. נראה אם נצליח לתקן...*********

אז כן, אני הבעלים החדשה והמאושרת של המצלמה שאלין מכרה.

אתמול, בלוקיישן הולם לחלוטין, על המרפסת של נתנאלה, נערך הטקס החגיגי של העברת הרכוש, ומייד אחר כך התחלתי לצלם בלי הכרה. נכון שעדיין לא היה לי רגע להסתכל בחוברת, ובינתיים אני עדיין מלמת במצב אוטומט, אבל עדיין... בשלוש שעות צילמתי למעלה משלוש מאות תמונות של כל מה שזז באיזור, כולל הכלבים.

ותיכף התמונות...

אבל קודם - מה קנינו בעצירה ברעננה?

בביג דיל לא מצאנו הרבה חדש, אבל קנינו אלבומים קטנים 15*15 עם ספירלה, שמתאימים לאלבומי תינוק או כספרוני ברכות וגם חבילות של חיתוכי נייר שממש לא חדשים, אבל הם מכילים הרבה חתיכות (כל חבילה בגוונים שונים) וזה יוצא משתלם (והרבה פעמים גם כיף שיש כבר חלקים חתוכים...). וגם חבילה של 40 יחידות דפי משי בצבעים שונים (זה נמצא בחלק של הניירות עטיפה) שנהדר לעשות מהם פרחי נייר.

אין הרבה דברים שמתחרים בבילוי זמן איכות עם חברות, ועוד זמן שעובר ביצירה!

לפיכך, ברור שברגע שנתנאלה הודיעה שיש לה מקומות פנויים לבוקר של יצירה בחותמות, שרוני ואני קפצנו על המציאה אפילו שלא היה לנו מושג באיזה חותמות מדובר, והאמת - מה זה חשוב בעצם?

אחר כך התברר שמדובר בהשקת מגוון חותמות 2010 של חברת Hero Arts שזה ממש יופי. הם אמנם לא פורצי דרך או חדשניים במיוחד, אבל החותמות שלהם איכותיות ביותר והמגוון שלהם פשוט מדליק.

בתחילת הבוקר התברר לנו שלחגיגה יש strings attached (או בשפה של עורכדינים - אותיות קטנות) ולפני שנוכל להגיע לכיף האמיתי אנחנו צריכות להכין 3 כרטיסים לפי הדוגמאות המוכתבות של החברה. קיבלנו את הכל חתוך ומוכן, ואפשר היה לחשוב שתיק-תק וגמרנו.

אז זהו, שלא.

אולי זה בגלל שזו היתה משימה מוכתבת,

אולי בגלל שנזכרנו בימי בית הספר

אולי בגלל שסתם לא התחממנו...

אבל לקח לנו מלא זמן לעמוד במשימה.

הנה התוצאות:

אחרי שעשינו הפסקה, ואכלנו את האוכל הטעים שכולן הביאו, והתלהבנו מאהבה והדלקנו זיקוקים... הגיע הזמן לחזור לשולחן העבודה, ועכשיו יכולנו להשתולל בצורה חופשית.

הכנתי שלושה כרטיסים, אבל משום מה אחד מהם התחבא בזמן הצילומים, אז הנה שני האחים שלו:

שימו לב מה קורה אחרי בילוי של כמה שעות בבית של נתנאלה וישיבה מול דנדושה המדוגמת - רואים איך הצילומים שלי עברו סטיילינג?

היה בוקר ממש ממש כיפי ונזכרתי למה בעצם יש לי כל כך הרבה חותמות.

ביום יום לא יוצא לי להשתמש בהן הרבה, אבל השבוע, אחרי החימום שעשיתי אצל נתנאלה, ממש חגגתי עליהן והיה נהדר!

את התוצאות תוכלו לראות בקרוב.

_________________________

משהו קטן וטוב #68 (2009)

התכוונתי לכתוב על בית הדפוס המדהים בו הדפסנו את הספר החדש דנדש שלו, אבל המאמן הניהולי שלי עשה את זה כל כך טוב, עד שאני מרשה לעצמי לגנוב את המילים שלו:

כדי לסיים את הפקת הספר היינו צריכים לחבר את הדיסקים שמהווים חלק מהייחוד שלו. עבודה 'שחורה'. בגלל תקלות שונות נדרשנו לעשות את זה ברגע האחרון, וזה אמר לעמוד בערך ארבע שעות על הרגליים, לקלף, להדביק, לחבר, לעטוף בשרינק, לסדר, לארגן... עשינו את העבודה הזו בבית הדפוס בו הוכנו הספרים, ועל זה אני רוצה לכתוב.

מתי ואפריים. דפוס טרמוגרפיה ברחוב הירקון 29 בבבני ברק. את זה שהם טיפלו בספר במהירות ובמקצועיות, ושהיה קל מאוד לעבוד איתם, אפשר לייחס לזה שהם עסק רציני. אבל החלק הבאמת חשוב הוא שמדובר באנשים שלוקחים את המקצוע שלהם ברצינות, שמתייחסים לעבודתם כאומנות, ולמרות שיש להם ניסיון של שנים על שנים, הם מבקשים ומוכנים לשמוע כל הערה או הצעה שיכולים לשפר משהו. מצד שני, הם גם מלאים עצות ורעיונות שהם חולקים בשפע, ולא רק לגבי העבודה שהוזמנה מהם, אלא גם לגבי דרכים לקדם את אותה, קישורים מועילים לאנשים אחרים ועוד. אבל אפילו יותר מזה, שנייהם אנשים נחמדים ונעימים שכמותם כבר מזמן לא פגשתי. באנו לשם לעשות עבודה, וקיבלנו יחס של אורחים רצויים, אפילו - של חברים ותיקים הייתי אומר. קל מאוד להרגיש לא בנוח כשנכנסים ל'בית' של מישהו אחר וצריך להתארגן בו על שטח עבודה, ולהשתמש בציוד ובשרותים של העסק שלו. מתי ואפריים דאגו שנרגיש נוח, שיהיה לנו נוח, ועשו זאת בצורה שקטה, נעימה, חייכנית. פשוט - תענוג לדעת שיש אנשים כאלו בסביבה.

אז כשתצטרכו להדפיס משהו - כרטיסי ביקור, הזמנות או ספרים, אני ממליץ לכם מאוד מאוד להרים טלפון למתי מדפוס טרמוגרפיה - 0505617096, 036197578. ולא צריך להגיד ששמעיה שלח אתכם - תקבלו אותו יחס לא חשוב מי אתם ומאיפה הגעתם. הם פשוט אנשים כאלו.

ואני, שבנוסף לאירוע המתואר ביליתי שם גם כמה פעמים בהמהלך ההגהות על הספר, חותמת על כל מילה.

בעצם לא היום, אלא בסוף השבוע שעבר,

ולא בגן, אלא בקייטנה של נתנאלה...

אבל לפני הכל - נא להעריץ את ההתמדה שלי.

הפוסט הזה נכתב חמש פעמים.

באמצע המחשב כבה,

השמירה נעלמה,

השמירה לא הצליחה,

נמחק לי חצי פוסט

והתנתק לי האינטרנט...

ובכל זאת התעקשתי!

אז קראתם כבר פוסטים, וראיתם תמונות, ושמעתם סופרלטיבים...

אבל חשבתם שתקבלו ממני פטור???

גם אני הפקתי בחיי ארועים, ואפילו לא רע, אבל בסופו של סוף השבוע נותרתי פעורת פה והורדתי בפני נתנאלה את הכובע (ועוד מעט תראו שאכן יש לי כובע...).

זה היה אירוע מורכב ומסובך, שתוקתק בשלמות עד הפרט האחרון, כולל הפרטים שאף אחד לא ידע עליהם ולא ראה וכולל כל היערכות אפשרית למקרה חירום שייפול עלינו חס וחלילה...

ונתנאלה, הבולדוזר שמאחורי הכל, שהצליחה להיות כל הזמן, בכל מקום, ולהישאר עד הרגע האחרון עם אנרגיות וחיוך. איך עושים את זה?

אז זהו. שאנחנו קצת יודעים איך עושים את זה -

בעזרת אבירם, שהתגייס כל כולו אל מאחורי הקלעים, וחתך וחימם והגיש והביא ועזר ואפילו פינה את הלכלוך מהשולחנות תוך כדי העבודה שלנו.

ובעזרת ההורים המופלאים שלה, שלא רק שבישלו אוכל נפלא שהגיע גם עם הוראות הגשה מדוייקות (וכמעט קילקלו לי את הדיאטה... נשבעת לכם שלא היה דבר אחד שטעמתי ולא היה לי טעים...) אלא גם לקחו אחריות על אהבה החמודה לכל ימי האירוע.

ובעזרת נטאשה המקסימה, שהעבירה שש סדנאות בחן ובחיוך, והתמודדה עם הרעש והמהומה ואפילו עם מצטיינות הכיתה שניסו להתקדם לפני ההוראות (והיא רק פחדה שייצא להן לא מוצלח והן תהיינה לא מרוצות).

וגם בעזרתנו. כי אין ספק שההתלהבות והאושר של עשרים וחמש בנות מהווים חומר בעירה מצויין לכל מנוע...

אז כמו שהבנתם כבר, היה סוף שבוע קסום, מלא אהבה, נדיבות, חומרים, הגרלות, חברות, אוכל ו...יצירה.

הנה תמונות של מה שיצרתי וסיימתי.  יש עוד שני מיני אלבומים מותחלים שמחפשים זמן פנוי ועוד שני מיני אלבומים ריקים, מהזכיות שלי בסוף השבוע, שמחפשים לא רק זמן אלא גם משמעות...

מה היה לנו?

כשהעליתי לכאן את תמונות הדוגמנות של הנסיכה, נתנאלה ישר אמרה שהן מעולות לסדנת pretty me ואכן זו הסדנה שבה חגגתי עליהן. את האלבום סיימתי בחמש בבוקר, על רצפת סלון הדירה בה נטאשה ואני ישנו. אלו היו נדודי השינה הכי פרודוקטיביים שלי.

האלבום הלך לאמא שלי, לפני שראיתי שהתמונות שצילמתי הן על הפנים, אז רק דוגמית:

באותו ערב התקיימה גם סדנת Artistique. מאוד נהניתי מהעבודה שכל-כך שונה מהסגנון הנקי שאליו אני רגילה, וגם החומרים שאיתם עבדנו היו כיף אמיתי. אני מאוד שמחה עם התוצאות:

רואים שיש לי כובע?

וכוחות על?

לגבי המתלה שעשינו ביום שישי מאוד התלבטתי, אבל בסופו של דבר החלטתי להישאר נאמנה ככל האפשר לדוגמה שנטאשה הכינה. אהבתי את התוצאה ואפילו תליתי אותה כבר על הקיר בחנות. שימו לב לסליל העץ האותנטי. נטאשה סחבה איתה מהולנד דפי תווים, ודפים מספרי חשבונות ישנים של בנק, ולוחות בינגו מעץ ודפי ספרים בהולנדית ותקליטים וסלילי עץ בשביל כולנו. וגם מתנות להגרלה בכל סדנה. לא ברור איפה היא דחפה את הבגדים שלה...

את שבת בבוקר פתחנו עם סדנת happy family שככלה שני LO שעשינו עם קולקציית Nutmeg של קוסמו קריקט. אני לא בנאדם של אופנות ומותגים, בסקראפ או בבגדים, אבל את בקוסמו קריקט ממש התאהבתי וגם דאגתי להצטייד כראוי בסופו של היום...

איך מסכמים חוויה שכזו.

אני לא בטוחה, ולכן נעזרת בציטוט ממשפחת אדמס -

ש: מה אומרים?

ת: עוד!!!!

______________________

משהו קטן וטוב #65 (2009)

באופן לא מפתיע ה make & take הפך ל take away וכך הגענו הביתה עם קיטים חמודים להכנת party favors. כשהנסיכה ביקשה השבוע שנעשה ערב יצירה שלפתי שני קיטים ומצלמה אחת: