מחר מתחילה קייטנת ריקוד ויצירה. מכיוון שהחלק של היצירה הוא באחריותי יש לי רשימה ארוכה של מטלות לסיים היום.
אבל...
כשראיתי את הפוסט של יעל (הפסקה לקפה צריך? צריך. ומה יותר טוב מלקרוא בלוגים בינתיים?) הקנווס השחור שהכינה לקיפודה נפל עלי לגמרי בזמן. בדיוק אתמול חשבתי על זה שדפי אלבום על רקע לבן יוצאים מקסימים ובטח גם דפי אלבום על רקע שחור יהיו מוצלחים. אבל שחור? זה לא מורבידי?
כשראיתי את הקנווס שיעל הכינה, רציתי להכין בדיוק כזה, אבל על דף.
מאחר שרשימת הצָריכים שלי ארוכה, החלטתי להקציב לעניין חצי שעה ושמתי שעון.
בחרתי תמונה של השיריונר והנסיכה, שהדפסתי בדיוק בשביל רגעים כאלו של "בא לי ליצור" והחלטתי לעבוד רק עם דפים מהסטאק המקסים gertie מסדרת stella & rose. את הסטאק הזה, יחד עם עוד חומרי יצירה, קיבלתי ביום ההולדת של ענת במתנה מחן ואמיליה, ונאמנה לאמונתי שבחומרים צריך להשתמש, פתחתי אותו באותו רגע והשתמשתי בו בשביל הדף לספר השמן של ענת:
אז גם בשביל הדף הזה בחרתי להשתמש בו. כאמור - כיוונתי שעון לצלצל אחרי 30 דקות בדיוק (12:57). פתחתי את מגירת הקארדסטוקים החלקים ושלפתי את שני העליונים (מזל שהם התאימו בצבעים) פתחתי את הקאטלבאג וחתכתי עיגולים בסכינים שהיו זמינים באותו רגע, ניקבתי גם כמה עם פאנצ', שלפתי כפתורים שהתאימו בצבעים והוספתי לשולחן גם מדבקות של תוצרת הארץ. כשעל השעון היו עוד 10 דקות התחלתי להדביק. עם כל כך מעט זמן לא חושבים, פשוט עושים... מה שכן, ניצלתי את הרעיון שנטשה נתנה לנו ובהתחלה הדבקתי את התמונה רק באמצע, כדי שאוכל עוד להשחיל דברים מלמטה.
הצלצול של השעון תפס אותי עם עיגול נייר ביד, מתלבטת עם להדביק אותו או לא. השעון הכריע, והעיגול הזה לא נכנס לדף...
והכותרת אמנם נבחרה בהתאם ללחץ הזמן, אבל במבט לאחור היא הכי מתאימה...
נשיקות לשיריונר שלי, שמאז שיש לו אנדרואיד מחובר הרבה יותר לעולם, ומאז שקרא את עיתוני השבת הוא מתוסכל, כי המהפכה התחילה בלעדיו...
ושבת שלום לכולכם
לימור
בבלוג זה
בכל הבלוגים
