לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

קסם שימושי


בעלת בלוג זה איננה עוד. לפרטים www.kesem-art.com

כינוי:  קסם שימושי

בת: 60

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2015    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

יצירה מגרשת את העצב?


השמחה על חזרתו הראשונה של הפרופסור הביתה כחייל, יחד עם הכיף שביום שלם שמוקדש לאהבה, איבדו מזוהרן לנוכח חדשות עצובות על הבוקר - בת מחזור של השיריונר שנהרגה בתאונת דרכים.

 

כבר לפני הרבה שנים הבנתי שבבחירה בחיי קהילה מקבלים משפחה מורחבת והמון המון שמחות, ולצידן גם עצב כשהחיים עצובים - חברים ליישוב, או ליישובים סמוכים, אנשים שמעגלי החיים שלהם נגעו בשלנו בכל מיני דרכים, ועכשיו גם העצב שלהם נוגע בנו.

 

אז עצוב לי.

 

ניסיתי לעבוד אבל אחרי כמה שעות הבנתי שאני לא ממש יעילה, ואולי זה הזמן ליצירה.

 

הדפסתי לי את דף האתגר שחגית העלתה היום, אבל אחרי ריסוס אחד של צבע הבנתי שהאתגר הזה לא יעבוד בשבילי היום (מה עוד שדף המדפסת לא ממש אהב את הספריי והתעגל בפראות).

 

אז פתחתי את היומן שלי שהולך איתי עכשיו לכל מקום, בדף הזה:



כשהכנתי את הבסיס הזה, מנייר משי מקומט ומשחת עיצוב, היה לי רעיון די ברור לאן אני רוצה לקחת את הדף.

 

בינתיים עברו איזה שבועיים, והעצב בא לביקור ואני החלטתי לזרום.

 

לקחתי ערימה של עיתוני "לאישה" והמילה הראשונה שקפצה לי לעין היתה שמש.

 

גזרתי אותה ומשם התקדמתי לאן שהידיים שלי לקחו אותי.

 

קצת תהליך בתמונות, בלי מילים...











ןלעניין השאלה שבכותרת - התשובה היא - לא.

______________________

ובכל זאת, משהו קטן וטוב - כי גם בימים כאלו יש כאלו...

 

החייל שחזר הביתה לשבת ראשונה מצה"ל.

והפרחים שאבא שלו קנה לי...

 



נכתב על ידי קסם שימושי , 3/8/2012 15:07   בקטגוריות mixed media, אֶבֶל, יומן ויזואלי, מיקס מדיה, רגשות  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



להפוך את הדפקט לאפקט (ודף חדש ביומן - תהליך מצולם)


אתמול אחר הצהריים רציתי לעבוד ביומן, וגיליתי ששני דפים שהכנתי לי לפני כמה ימים עם כל מיני הדבקות, נדבקו זה לזה.

 

עשיתי מה שחגית המליצה לעדי ומשכתי בכוח.

 

אופס... הדף נקרע...

 

ומילא הדף עם ההדבקות שהיה רק בסיס להתחלה, יחד עימו נקרע אחד מדפי הכפולה שאהבתי.

 


בהתחלה חשבתי על הפיתרון הכי פשוט שאפשר. להדביק את שני הדפים הסוררים זה לזה, וכך לוותר עליהם אבל להציל את הכפולה הגמורה שאני אוהבת.



אבל היה לי חבל לוותר עליהם, והחלטתי ששוב הגיע הזמן להפוך את הדפקט לאפקט...

 

שפכתי על השולחן את כל הטייפים שלי:



והבנתי שרובם לא רחבים מספיק על מנת ממש להחזיק את הדפים הקרועים יחד, ומה שכן רחב מספיק - לא ממש מתאים...

 

אז השתמשתי במסקינג טייפ פשוט ורגיל, ועליו הדבקתי טייפים מדוגמים:



השלמתי קצת את הדמויות שעליהן טיפס הטייפ, ובא לציון (וליומן שלי) הגואל.

 

בצד השני כן יכולתי להרשות לעצמי להשתמש בטייפ המדוגם הרחב:



מרחתי על הדף כולו צבע אקרילי תכלת (בעזרת מגבון) והלכתי לי הביתה:



היום המשכתי לעבוד על הדף הזה, ואפילו זכרתי לצלם את מרבית השלבים, אז הנה מה שקרה כאן היום:

 

מה פה קורה פה?

על הצבע התכלת מאתמול מרחתי בעזרת ה DABBERS תוספת של צהוב וירוק (citrus ו-sunshine yellow, למי שרוצה לדעת בדיוק)

מה פה קורה פה?

בעזרת עיפרון ציירתי משהו. אולי פרח. עברתי על זה עם עט שחור.

את פתקית ה-SWEET הפכתי לתזכורת לעצמי - להיזהר מסוכר...


מה פה קורה פה?

הפרח נצבע בצבע אקרילי כתום, וכך גם האזהרה. על הדף הימני נוסף סלסול בשוליים, שוב עט שחור.

 

מה פה קורה פה?

הסלסול נצבע באותו כתום, ועל הצבע הוספתי עיגולים בעט השחור.

חותמת של עלים שהוחתמה עם staz-on ירוק כהה. לזו שהוחתמה בתור עלי הגבעול של הפרח הוספתי קו מתאר לבן.

 


מה פה קורה פה?

ההחתמות קצת השתלטו לי על הדף, אז טשטשתי אותן עם ניילון פקפקים ואקרילי לבן.


מה פה קורה פה?

רציתי שורות לכתיבה. השתמשתי במסקינג טייפ דקיק.


מה פה קורה פה?

הצבע של המסקינג טייפ לא השתלב כמו שדמיינתי, אז שוב גייסתי את הדאברים שכבר מופעים על הדף ושילבתי את הפסים יותר טוב בדף.

 

הכתיבה אישית, אז היא תבוא עכשיו, אחרי שהדף כבר צולם.

 

פחות משעה (לקח יותר זמן לסדר את התמונות ולכתוב), ואני מאוד אוהבת את התוצאה...

 

_______________________

משהו קטן וטוב - כי תמיד יש כאלו...

שמתם לב איך השולחנות הצבעוניים אצלי בסטודיו הם רקע אידיאלי לצילום של היומן.

הם ממש יומן בפני עצמם...

נכתב על ידי קסם שימושי , 25/7/2012 18:31   בקטגוריות mixed media, יומן ויזואלי, וושי טייפ  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



יומני היקר


אני אוהבת לגור כאן, באמת, אבל לפעמים מתחשק לי לגור במקום שבו הדברים יותר זמינים (חומרי יצירה, כמובן, בגדים וכלי בית זה לא אני...) וקרוב יותר לכל מיני סדנאות ותערוכות שממש עושות לי לרצות להיות קצת יותר בצד השני של העולם...

 

זו כנראה הסיבה שברגע שחגית פרסמה את הפוסט על פנינה גולד והוסיפה שפנינה תעביר סדנה בביקורה בארץ, אצתי רצתי להירשם (ושוב הזכרתי לעצמי שזה דווקא נחמד שיש טלפון חכם, שמאפשר לי לבדוק מיילים ולהירשם לסדנאות ובאותו זמן להיות בכנס...). כי אם חו"ל כבר מגיע לכאן אז צריך לנצל את זה...

 

יומנים יצירתיים או יומנים ויזואליים.

בשנה שנתיים האחרונות התחלתי כבר כמה כאלו, ואפילו תפרתי כריכה לאחד משלי, אבל איכשהו התחושה שלי היא שזה עדיין לא זורם לי מספיק. קשה לי להשתחרר ממושגים כמו "יפה" ו"לא יודעת" ופשוט ליצור. לכן אני קופצת על כל הזדמנות לעשות זאת עם PROMPT חיצוני, כמו המשחק של Mrs. G מלפני שני פוסטים.

 

ביום חמישי נסעתי לי לרעננה ולשמחתי הכביש הריק עוד השאיר לי זמן לעשות שתי עצירות חיוניות בדרך, למסור מתנה למתגייסת אחת ולשתות קפה עם המשפחה שלה. אני אוהבת שהדברים מסתדרים!

 

המפה המנוקדת על שולחן הסדנאות של דפי תמיד מבשרת טובות, והפעם חיכו לנו שפע של חומרים ויומנים חמודים בהפקה משותפת של חגית ודפי. איזה יופי!

 

התחלנו בטפטופי צבע אקרילי מדולל על הדפים שלנו.

הוראה כזו פשוטה ואפילו בה אפשר לראות איך כל אחת מאיתנו אחרת...

בזמן שנתנו לצבע להתייבש קצת הצגנו את עצמנו ושמענו מפנינה קצת עליה וקצת "אני מאמין" שלה בנושא היומנים.

ואז נכנסו מגבות הנייר לפעולה והתחלנו לספוג צבע.

ככה זה נראה אחרי זה:




עכשיו צבענו את הדפים בארבעה צבעים שונים:



ומעכשיו, כרגיל, נסחפתי בעבודה ושכחתי לצלם...

פנינה נתנה לנו שירים מצולמים של יונתן גפן, שהיא מחקה להם את הבית האחרון, כדי שאנחנו נכתוב להם סוף אישי משלנו.

לא אהבתי את השיר שקיבלתי, אז ניסיתי להחליף אותו בשיר אחר.

עוד פחות אהבתי את השיר האחר...

אז נשארתי עם השיר המקורי, שלא הכרתי, והעתקתי בית אחד שלו ליומן:

"הצרפתים אומרים

להיפרד זה קצת למות

ואני אומר

למות זה הרבה להיפרד"

 

וכתבתי לו המשך.

 

חותמות, דמות מתוך ספר אומנות, וושי טייפ, פצפצים ורשת דביקה. כולם נוספו לדף ובסוף, כשהחלטתי שמספיק (כרגע) הוא נראה היה ככה:



בסדנה עשיתי עוד דף שהתחיל בריסוס של מיסטים על שבלונות ונמשך עם הדבקות, ציור אנשים לפי שבלונה, כיתוב (שכשהתחלתי אותו לא היה לי מושג מה אני הולכת לכתוב, הכי זורמת שאפשר) וכתמים (כמעט) מושלמים של צבע:



וביום שישי התחלתי דף נוסף שסיימתי אתמול. הוא די התחיל לפי אותם קווים שפנינה הנחתה נתנה לנו בדף הראשון,

והלך כמובן לאן שהוא רצה:



והכי מעניין הוא הדף הזה שממתין ביומן. מי יודע לאן הוא ייקח אותי?



לא יודעת אם אני אצליח לעבוד בו כל יום, אבל אני הולכת לנסות.

לפחות משהו קטן כל יום.

אם זה יצליח בטח תראו כאן תוצאות...

 

ואם גם אתם רוצים להתחיל - חגית כתבה פוסט על איך מתחילים...

 

______________________

משהו קטן וטוב - כי תמיד יש כאלו...

הלכנו לקולנוע - פרופסור, נסיכה ואנוכי - איזה כיף שיש עדיין סרטים שכולנו רוצים לראות!

ראינו את BRAVE וחוץ מזה שמרגיז אותי שאת הגרסה האנגלית אפשר לראות רק בתלת מימד, שזה גם יותר יקר וגם ממש לא מוצדק בסרט הזה (ורק הופך את הקטעים הקצת מפחידים להרבה מפחידים) - הסרט שווה לגמרי! כולנו נהנינו מאוד.

 

נכתב על ידי קסם שימושי , 17/7/2012 12:29   בקטגוריות יומן ויזואלי, מיקס מדיה  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הבלוג משוייך לקטגוריות: משפחתי וחיות אחרות , יצירתיות , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לקסם שימושי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על קסם שימושי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)