בראשית, היתה חגית. שסיפרה בהתלהבות על סדנאות שחוותה בהולנד, והציעה לעשות סדנה כזו גם אצלי. סדנה שבה מתלכלכים, זו היתה ההגדרה... לא יצא לנו לממש את הסדנה ההיא, אבל לאורך הזמן חגית העלתה בבלוג שלה כל מיני עבודות שנתנו להרגיש במה מדובר. והיתה גם סדנת הטרנספר, שחגית הגיעה בשבילה במיוחד לקריות. ממש נהניתי מכל הדרכים השונות לעשות טרנספר, אבל לא ממש ראיתי איך אני מתחברת לזה ביומיום וביצירה שלי.
יום סדנאות אצל מיקי חשף אותי לעוד צורות של עבודה במגוון של חומרים. שיחקנו עם משחת עיצוב, צבעים ומסכות, ומה שאהבתי בעיקר היה את התחושה הזו של אי אפשר לתכנן איך תיראה התוצאה. הרבה מהתחושה הזו והמשחק עם החומרים לקחתי איתי לסדנאות בחנות. ככה נראתה העבודה שעשיתי אצל מיקי:
אחר כך הגיעה נטלי. את נטלי פגשתי יחד עם אמא שלי ב CHA לפני שנתיים (נושא ה CHA רגיש אצלי בימים אלו, כשכל התמונות שמגיעות משם גורמות לי להוריק מקנאה...) ואז כשהיא הגיעה מגרמניה כדי ללמד אותנו להשתמש בכל מיני חומרים, שחלקם הגדול מלכלכים, היה ברור שאגיע לסדנאות... נהניתי מאוד, אבל עדיין לא ראיתי איך היומיום שלי והיצירה מתחברים לזה. ולגלימר מיסט ממש לא הצלחתי להתחבר...
אבל זה מה שיצא מהמפגש איתה:
ואז הגיעה כריסטי. את כריסטי פגשתי בג'קוזי של המלון שלנו ב-CHA לפני ארבע שנים ומאז אני שמחה על הפגישה הממוזלת ההיא. כריסטי עוד תקבל מקום של כבוד כאן (היא, והליינים החדשים שהוציאה עם פינק פייזלי ועם יוניטי), אבל הפעם היא כאן בזכות קורס ה "SHE ART" הוירטואלי שעשיתי לפני שנה בערך. אני לא יודעת להסביר למה זה עשה אצלי שינוי גדול כל כך, אבל אני כן יודעת להגיד שאיכשהו תוך כדי מהלך הקורס וההתנסות בחומרים השונים משהו השתחרר אצלי והיום היצירה שלי נראית אחרת.
וגם לכם יש חלק בתהליך. מי שראה והגיב, מי שבא להשתתף בסדנאות, מי שנמצא שם ושולח אנרגיות חיוביות. לכולכם מגיעות תודות.
ואם פעם ראיתי כל כבר שפגשתי דרך הפריזמה של "איך הופכים את זה לדף באלבום" או "איך אני אכתוב על זה בבלוג", עכשיו נוספה לי הפריזמה הצבעונית והמרתקת של המיקס מדיה, והשאלה החדשה היא "איך זה ישתלב בעבודה הבאה שלי".
ועכשיו יש לי עשרים קנווסים שונים בתהליך, ורוב הזמן לפחות חלק מהידיים שלי מרוחות בצבע (ולפעמים גם השיער, או הפנים), ואני חוגגת עם מרקמים וחומרים ונהנית מאוד. אני גם עושה כל מיני מעברים מעניינים בין הדיגיטלי לממשי, סוג של מיקס מדיה היברידית, נראה מה יצא מזה...
אז לאן הגעתי? אתם בטח שואלים...
לסוג של ביטחון ביצירה שלי.
לנכונות להגדיר את זה כאמנות.
למוכנות להעמיד את זה למבחן.
לחנות במרמלדה מרקט...
קבלו את "פייה שימושית" - חנות המיקסד מדיה שלי.
זו ממש ההתחלה, ויש עוד עבודות שמחכות לימים יפים יותר כדי להצטלם, אבל זו בהחלט התחלה משמחת.
הנה דוגמאות:
ואם הפייה הופכת למותג, מגיעה לה גם חותמת, לא?
תודה ענקית לעודד המקסים מ"דנה ומיה" שסבל בחן את ההתמהמהות שלי, והפיק לי חותמות נפלאות:
אז הנה, הגעתי.
ותודה לכל מי שאני פוגשת בדרך.
למי שתורם, למי שמעודד, למי שמשמח.
אני כל כך עשירה!
לימור
בבלוג זה
בכל הבלוגים
