בפעם הקודמת היינו בגן החיות התנ"כי בירושלים כשהנסיכה היתה בת שלוש, ועשינו טיול משפחתי טרום-בר מצווה.
הבוגר, שהיה אז מתבגר צעיר, תהה מה יש לו לעשות בגן חיות והופתע לגלות את העונג שבלגלות את הגן דרך עיניה של בת השלוש. היה מרתק.
מאז עברו שבע שנים, והחלטתי שהגיע הזמן לחזור לשם.
ניצלנו את אחד מימי חול המועד סוכות, ואחרי שהצטיידנו בלאה ובבורקסים הגענו אל הגן.
מטעמי עצלות וחוסר חשק לסחוב החלטתי להסתפק במצלמת האייפון, ואחרי שהבנתי איך לבטל את הפלאש
היא בהחלט עמדה במשימה בכבוד.
גן החיות עדיין מענג כמו זכרתי אותו, ולמרות שהיה שם ים של אנשים, הוא מספיק מרווח ומלא שטחים פתוחים,
כך שלא הרגשנו את הצפיפות.
צילמתי כל מיני חיות במחשבה על זה שהנסיכה תרצה לתעד את היום הזה באלבום ולא רק בזיכרון,
אבל כשהגענו לכלוב הסוריקטה היה לי ברור שהתמונות האלו בשבילי.
מכירים את זה שאתם רואים אמא עסוקה במשהו והילד מנסה בכל דרך למשוך את תשומת לבה?
ככה זה היה.
הסוריקטה עמדה זקופה וגבוהה, כמו מדגמנת לקהל הצופים,
ולא הראתה שום סימן לזה שהיא שמה לב שיש גור קטן שמנסה לטפס אליה ובכל פעם מחליק על הסלע
שעליו היא עומדת...
החלטתי להשתמש בתמונות כדי לעצב דף במסגרת אתגר הסקיצה של "יוצאות מהקווים".
בהתחלה חשבתי שלכל אתגרי החודש (אני הספונסרית החודש ולכן הוזמנתי להיות מעצבת אורחת) אני אכין דפי יומן, אבל סקיצה ויומן לא ממש הולכים יחד, ומזמן לא עיצבתי דפי אלבום, אז זו היתה הזדמנות נפלאה.
זו הסקיצה:
וזה מה שעשיתי ממנה:
תראו איזה כותרת ארוכה! ואיזה כיף שזה לקח לי פחות משליש מדף מדבקות האותיות... (למרות שכדאי שעכשיו אני לא ארצה לכתוב שום דבר שיש בו את האות הא...)
רוצים גם?
עד 31.10 תוכלו להעלות עבודות לאתגר בבלוג של "יוצאות מהקווים" ואולי תזכו בפרס מתנת "קסם שימושי"...
___________________________
משהו קטן וטוב - כי תמיד יש כאלו...
ניצלתי היום נסיעה למרכז כדי לקפוץ לתת חיבוק לציפ ולתינוקת המקסימה שלה לילך.
חיבוק רך במיוחד, שכולו ורדים, ורודים ופיקֶה:
והשמיכה ארוזה:
כן, כן, גם לי יש רקעים מופלאים של האחת והיחידה - יעל יניב (-:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
