לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

קסם שימושי


בעלת בלוג זה איננה עוד. לפרטים www.kesem-art.com

כינוי:  קסם שימושי

בת: 60

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2009    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
11/2009

סוף שבוע של חברוּת


חשבתם פעם איך נראים היו החיים שלכם אם הייתם נולדים לפני המצאת הפניצילין?

סביר להניח שקצרים יותר...

 

חשבתם פעם איך היו נראים החיים שלכם אם הייתם חיים לפני המצאת המטוסים?

סביר להניח שלא הייתם מגיעים כל כך רחוק...

 

חשבתם פעם איך החיים שלכם היו נראים אם עדיין לא היו ממציאים את הקולנוע?

סביר להניח שמשעממים יותר...

 

היום יצא לי לחשוב על איך היו החיים שלי נראים אילו לא היו ממציאים את האינטרנט...

 

לפני שמונה וחצי שנים ביליתי שעות רבות מחיי בפורום הריון ולידה, ואז הנסיכה נולדה.

לפני שש וחצי שנים בישלתי וטעמתי יחד עם החברים מפורום אוכל, ואז התחלתי דיאטה.

לפני ארבע וחצי שנים גיליתי את פורום אומנות שימושית ב-YNET ומאז החיים שלי לא נראים אותו הדבר...

 

דרך, ובזכות הפורום, נוצרו לי חברויות מופלאות, חוצות גיל ומרחק, עם נשים שרק המחשבה עליהן מעלה חיוך על הפנים שלי.

הרבה מהחברויות הן וירטואליות לגמרי, נבנות במילים מעל דפי פורומים, בלוגים ותגובות, ואחרות חצו את הדרך אל מעבר למסך.

 

את שלושת הימים האחרונים ביליתי עם אוסף של חברות כאלו, וגם עם חברות חדשות שרק עכשיו הכרתי, בסוף השבוע הכי סקראפי שיכול להיות.

ואם זה לא מספיק, אז את יום שישי בבוקר ביליתי עם המדענית היצירתית, מה שהיה עוד תוספת של דובדבן על הקצפת.

 

מאחר ש...

יצאתי לדרך הביתה כל-כך עייפה מצד אחד ובהיי כזה היסטרי מהצד השני, עד שלא שמתי לב איך אני נוסעת ובחרתי בדרך הארוכה

וכיוון ש...

בשנייה שהנעתי את האוטו הגרון שלי התחיל לכאוב, כאילו הוא יודע שסוף השבוע הגיע לסיומו ועכשיו מותר להתמוטט

ועוד יותר כיוון ש...

השעה היא אחת שלושים ושבע לפנות בוקר, ובמצטבר ישנתי בארבעת הלילות האחרונים 11 שעות...

 

אני בכלל לא הולכת לספר לכם איך היה בשלושת ימי הסדנאות אצל נתנאלה. סיפורים שכאלה, וגם תמונות של היצירות, יגיעו כשאתחפר החוצה מהמיטה. אולי מחר ואולי לא...

 

אבל אני כן אנצל את הבמה הזו כדי להגיד תודה ענקית לאישה שהיא כבר מותג, שעשתה ככל שביכולה (וגם קצת מעבר, בעזרתו האדיבה והמחייכת של אבירם) כדי שלכולנו יהיה סוף שבוע מהאגדות. הצליח לך!

 

__________________________

משהו קטן וטוב #63 (2009)

מאחר שנפרדתי מהמחשב לשלושה ימים, בכלל לא ידעתי שכבר העלו באתר של גורי-לינרו את היצירות לתחרות המשפחה.

מזל שנתנאלה סיפרה לי.

מעניין אם תאהבו את אותה יצירה כמוני...

ותזכרו -

מי שמצביע משפיע!

 

נכתב על ידי קסם שימושי , 29/11/2009 01:18   בקטגוריות AMOS, אושר, אני, הרהורים, חברות, חוויות, סקראפ  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




אתמול אחר הצהריים, קצת לפני שיצאתי לעבודה, הנסיכה הסתכלה עלי ובטון רציני לגמרי (על גבול הטרגי) אמרה "יש לי הרגשה שאנחנו צריכות לעשות משהו מיוחד ביחד".

אתם הייתם עומדים בפני פנייה/בקשה כזו?

ועוד בטון כמעט טרגי?

אז פלא שגם אני לא?

רק שביקשתי לדחות את זה למחר (כלומר היום) כי אחה"צ של יום שלישי הוא האחה"צ הפנוי שלי, זה שמיועד לבילוי זמן איכות עם הנסיכה. נכון שזה קורה רק אחת לשבועיים בערך, כי הרבה פעמים כבר יש לה תוכניות דוחות אמא, אבל בכל זאת...

אז החלטנו שקולנוע זה משהו מיוחד, ומצאנו שאפילו יש סרט שהיא טרם ראתה (בין אמא לבין סבתא, הילדה הופכת לשוחרת קולנוע רצינית).

הלכנו לראות את "המסע הקסום של אימפי" בקריון, ולמרות הדיבוב לא סבלתי, מה שבהחלט אומר שהדיבוב בקולנוע משתפר.

 

אחרי הסרט הלכנו לצומת ספרים לבדוק איך אנחנו מעשירות את הספרייה שלנו לכבוד ה"ארבע במאה" שהתחדש עלינו לטובה. הסברתי לנסיכה שהיא יכולה לבחור לה שני ספרים (במבצע הקודם היא קיבלה אחד מהארבעה, בזה שלפניו אני קיבלתי את כל הארבעה... אצל מי מתלוננים על הרעת תנאים???). לקח לה בדיוק רגע למצוא את "לילי המכשפה בעקבות האוצר האבוד". את הספרים הקודמים בסדרת "לילי המכשפה" היא קיבלה במתנה מסבתא, שתירגמה אותם, אבל מה לעשות שבהוצאה נפלו על הראש והחליטו להעדיף את מיכאל דק על פני סבתא? בפעם הקודמת שראינו את הספר הזה בצומת הוא בדיוק לא היה במבצע והנסיכה ממש התאכזבה, אבל מזל שהפעם הוא כן. הספר השני שהיא בחרה לה הוא ספר הסיפורים הנוסף של ג'ורג' הסקרן. כבר יש לה אחד מהסדרה והיא ממש נהנית ממנו, אז ברור שזו בחירה טובה.

בנקודה הזו חשבתי שהגיע תורי ועכשיו הזמן שאלך לחפש לי ספרים.

אז חשבתי. הנסיכה הגיעה אלי להראות לי את אחד הספרים בסדרת "השושנים האנגליות" של מדונה ולספר לי שדיפדפה בו והוא נראה לה מעניין. הצעתי לה לקרוא קצת ולראות אם הוא אכן. לקח כמה דקות של קריאה בעמידה כדי שהיא תחזור ותספר לי שהעמוד נגמר בצורה מותחת וזה ממש גורם לה לרצות להמשיך לקרוא. מצאתי לה כיסא והיא שקעה בקריאה. כמובן שהקצבת הספרים שלי נפלה באותה שנייה לספר אחד מתוך ארבעה...

 

עם שקית הספרים הלכנו לאכול. הנסיכה, באופן ממש ממש מפתיע (לקרוא בקול ציני) בחרה במקדונלדס. אני, לעומת זאת, החלטתי שאם אוכל רק קינוח אני ממש בסדר, וממש לא מעניין אותי כמה קלוריות יש בו (מוקדש לקוראת האהובה מאוד, היודעת בדיוק כמה קלוריות יש בפרוסה של פאי קוקוס...). הלכתי על ופל בלגי עם טיפה של סירופ מייפל ושני הרי קצפת. מאחר שכשהגעתי לשולחן הנסיכה הודיעה לי שזה נראה "ממש מעולה!"הצעתי להשאיר לה חלק.

כשחתכתי לה את החלק שלה היא אמרה תודה, והוסיפה והבהירה שהיא לא אומרת לי תודה על הקינוח, אלא על כל הדברים שאנחנו עושים בשבילה. הבגדים שאנחנו קונים לה והאוכל שאנחנו מכינים לה והרשימה נמשכה עוד ועוד. לא הייתם נמסים?

אז נמסתי.

 

אין ספק שהיא צדקה לגמרי.

היינו צריכות לעשות משהו מיוחד ביחד...

 

__________________________

משהו קטן וטוב #62 (2009)

זה היה אמור להיות נושא הפוסט הזה, אבל בילוי אחר הצהריים דחק את זה לכאן...

אני לא יכולה לחשוף עדיין את מה שהכנתי לתחרות המשפחה של גורי לינרו, אבל אני כן יכולה להמליץ לכם בחום על תחרות חנוכה שלהם.

התחרות מיועדת לילדים, בשלוש קבוצות גיל, ובכל קבוצת גיל יחולקו שלושה פרסים שווים לאללה.

ולמה אני ממליצה?

קודם כל הם זכו בהערכה העמוקה שלי כשראיתי שהפרסים שהילדים יקבלו הם זהים לפרסים שהמבוגרים יקבלו. יש בזה משהו מאוד מכובד ומכבד.

שנית, החומרים שלהם (פירוט בעוד רגע) מאוד איכותיים ומזמנים עבודה מאוד כיפית עם תוצאות ממש יפות, אז כיף לי להמליץ.

וגם (פינת היושרה בפרסום) הם עוקבים איך המשתתפים שמעו על התחרות ושווה לי לשמור על קשרים טובים איתם (אז אם ההמלצה הזו תגרום לילד שלכם להשתתף בתחרות, יהיה נחמד אם תציינו שהגעתם דרך קסם שימושי).

 

אז הנה קצת על החומרים -

I-CLAY הוא חימר פיסולי מאוד נעים לעבודה,שמתייבש באוויר, אבל נשאר גמיש (אני תמיד נותנת כדוגמה את העובדה שאילאיל עשתה ממנו כרית סיכות מדהימה!). הוא מגיע בצבעים שונים, בשקיות של 15 גרם ושל 50 גרם, והצבעים השונים גם מתערבבים מצויין. יש להם גם מיכלים חדשים של 400 גרם, אבל אני מניחה שלא תזדקקו לזה אלא אם כם אתם מתכננים על דגם של כל בית המקדש...

 

I-FOAM הוא ההפתעה הגדולה מבחינתי. אני שונאת פולילינה על כל נגזרותיה ולפיכך מיכאל, הסוכן שלהם שמולו אני עובדת, יודע שממש הסתייגתי בכל פעם שהוא הציע לי את הליין של החומר הזה, שנראה, מה לעשות, ממש כמו פולילינה. אבל לכבוד תחרות המשפחה עשיתי ניסיון ולהפתעתי החומר ממש לא נדבק לי לידיים ולעומת זאת הוא נדבק ממש יפה לבריסטולים שאליהם רציתי להדביק אותו! אפשר לקשט איתו אלמנטים דו ותלת מימדיים ואפשר גם לעבות חלקים של ציור, למשל.

 

דבק הנצנצים שלהםמגיע בשלל צבעים (מבריקים, פסטליים, נאוניים ומטאליים) וריכוז הנצנצים שבו הוא מרשים ממש. אפשר להשתמש בו לציור, כמו בטוליפ, אבל אפשר גם לצפות בו משטחים וקטעי ציור וזה יוצא ממש מוצלח. בשבוע הבא אני מקווה להעלות פוסט על "הלבשת" אותיות חלקות ותוכלו לראות איזה יופי זה יוצא.

 

צבעי החלון של AMOS איכותיים ביותר ומגיעים גם ב-14 צבעים חלקים (כולל זהב וכסף) וגם בגרסת קונפטי, עם חתיכות מנצנצות בפנים. אני מניחה שכולם יודעים איך משתמשים בצבעי חלון ליצירת מדבקות חלון, אבל במהלך הניסיונות שלי גיליתי טריק חדש - מילאתי בצבעי חלון את התבניות הגמישות של הפימו ונתתי לזה המון זמן להתייבש (זה בטח תלוי במזג האוויר, אבל בימים היבשים של החורף זה לקח איזה 48 שעות) ואז שלפתי, ממש בקלות,  צורות תלת מימדיות יפיפיות מתוך התבניות.

 

הנסיכה, שלא הבינה את ההוראות שלי, עשתה את זה גם עם דבק נצנצים. הוא מאוד התכווץ, אז הצורה יצאה ממש חלולה, אבל מקסימה. עוד לא יצא לי לבדוק איך לעשות צורה מלאה יותר, אבל אני אעשה ניסיונות עם יותר חומר, ואבדוק גם אפשרות למלא את החלל שנוצר בדבק פלסטי.

 

ויש גם את הטושים הנהדרים של ZIG (טושי קליגרפיה וטושי אקוורל ו-PAINTY ופוסטרמן) ואת הדבקים שלהם, אבל מה עושים עם טושים ודבק אתם כבר יודעים, לא?

אז למה אתם מחכים?

תושיבו את הילדים שלכם להתחיל לעבוד...

 

 

נכתב על ידי קסם שימושי , 25/11/2009 01:27   בקטגוריות אילאיל זיו, המלצות, הנסיכה, חומרים, חנוכה, ימים מיוחדים, יצירה עם ילדים, פינוק, תחרות, AMOS  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ביום שני נולדה גאיה, וירא אלוהים כי טוב


זה מתחיל באסיפת ההורים בתחילת כיתה ב'.

 

אחרי שהמורה מספרת על הרכב הכיתה ועל תוכנית הלימודים, נכנסת המורה לאומנות לספר על המטלה ההורית הגדולה של בית הספר היסודי.

 

ההורים הוותיקים כבר יודעים (וחלקם חוששים מהרגע), ההורים החדשים כבר שמעו שמועות, אבל עכשיו היא באמת מגיעה – עטיפת ספר התורה.

 

לא בכל בתי הספר זה ככה. יש בתי ספר שבהם הילדים מכינים לעצמם את עטיפת הספר כחלק משיעורי המלאכה ויש בוודאי גם אפשרויות נוספות, אבל אצלנו זו מסורת רבת שנים – ההורים מכינים לילדיהם את עטיפת ספר התורה הראשון שלהם כהפתעה.

 

ואז מגיע יום שבת שבו מתקיים טקס קבלת ספר התורה, אירוע לו מתכוננים הילדים במשך שבועות רבים, תוך שהם בוראים את העולם בדרכים מגוונות, מבקרים בבתי כנסת ואצל סופר סתם, רוקדים, שרים ומכינים תפאורה. ובסיום הטקס, כשהם מסיימים את חלקם, יורדים ההורים אליהם, אל הפרקט, ונותנים להם את ספר התורה הראשון שלהם, עטוף בעטיפה שהוכנה במיוחד בשבילם.

 

בעיני זה מדהים ומרגש.

 

מסתבר שלא בעיני כולם, והשנה, באסיפת ההורים בכיתתה של הנסיכה, עלה ניסיון למרד הורים ודרישה (לא מצד כולם, כמובן) שבית הספר יבטל את המסורת הזו ויכין את העטיפות עם הילדים במסגרת הלימודים. לשמחתי בית הספר לא התכופף והמסורת נשמרה, לפחות לשנה זו.

 

כשהבוגר עלה לכיתה ב' לא ממש התעסקתי במלאכת יד, אבל היה ברור לי ששמו דורש ספר תורה שעליו תמונת צייד, ויצאתי לחפש לי כזו ברחבי הרשת. מאחר שמדובר בלפני יותר מעשור זה לא היה חיפוש קל, אבל בסופו של דבר מצאתי תמונה של אֶלְף עם קשת על גבו ועשיתי לה התאמות אוזניים קלות. מרבית חוטי הרקמה שברשותי עד היום הגיעו סביב המיזם הזה. את העטיפה עצמה, מהבד, תפרה אמא שלי, כמו שעשתה גם לעטיפת ספרו של הפרופסור, כי באותם ימים סבלתי מפוביית מכונות תפירה קשה ביותר.

 

לשמחתי, ולגאוותי, הפעם תפרתי בעצמי לא רק את העטיפה של הנסיכה, אלא גם את זו של חברה שלה.

תחושת הישג עמוקה אופפת את כוחותינו!

 

לפרופסור לא השכלנו לתת שם תנ"כי, ולפיכך הוא נדון לכך שכריכת ספר התורה שלו  תעוטר בסיפור הכי מתבקש (לדעתי זו הסצינה הכי פופולרית) של תיבת נוח.

 

והנסיכה?

זו שיודעת כבר מגיל 3 לספר שמשמעות השם שלה היא אמא אדמה?

ידעתי איך אני רוצה לעטר את ספר התורה שלה מהרגע שנתקלתי ברעיון של ליבוד במחט. הרעיון המקורי הגיע מתמונה של כדור הארץ מוקף בילדים שאני שומרת כבר שנים בתיקיית ההשראה שלי:

 

אז זה היה הבסיס, ועליו ביקשתי מאלה החמודה שעובדת אצלי שתצייר לי את יתר הפרטים הנדרשים.

זה מה שיצא:

 

התלבטתי הרבה לגבי הצד האחורי של הכריכה. בסופו של דבר החלטתי לעטר גם אותו בדמות של ילדה (הציור, שוב, באדיבות אלה), אבל אז הסתבכתי עם הפסוק שתיכננתי להוסיף שם. חשבתי על "פרו ורבו ומלאו את הארץ" או על "וירא אלוהים כי טוב", ששניהם פסוקים מצויינים לעמוד מול תמונת העולם כולו, אבל יחד עם דמות הילדה נראה היה לי שאני מעניקה לה איזשהו סוג של אלוהות... ולא לכך כיוונה המשוררת...

 

בסוף, לאור העובדה שלימוד בריאת העולם הביא אותה לאובססיה קלה בעניין היום בשבוע שבו נולדה (ויצא טוב שהיא נולדה ביום שני, כי זה אחד הריקודים שהכיתה שלה רוקדת בטקס) כתבתי (בדבק הנצנצים המעולה של  (AMOSאת מה שמופיע בשם הפוסט הזה –

ביום שני נולדה גאיה

וירא אלוהים כי טוב

 

אפילו טוב מאוד, אם תשאלו אותי.

 

משהו קטן וטוב #61 (2009)

ביום חמישי מתחילות הסדנאות אצל נתנאלה, שזה כבר משהו גדול וטוב.

הנה טעימה קטנה מהבוק שעשיתי לנסיכה אתמול, כדי שיהיו לי תמונות לסופשבוע:



נכתב על ידי קסם שימושי , 21/11/2009 10:53   בקטגוריות ספר תורה, felt, הנסיכה, עשיתי בעצמי  
15 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: משפחתי וחיות אחרות , יצירתיות , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לקסם שימושי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על קסם שימושי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)