כפי שיודע מי שעוקב אחרי, לפני חודשיים התחלתי ללמוד באורנים.
הלימודים הם לימודי "קהילות" ובכל פעם שאני אומרת את זה, שואלים אותי מה זה בעצם...
אז בשתיים ורבע מילים -
הרעיון הוא להכשיר מובילים לקהילות יהודיות מתחדשות
ובעוד מילה וחצי -
בהקשר הזה אני עדיין לא יודעת מה אהיה כשאהיה גדולה, אבל מעניין אותי לבדוק, ובינתיים אני מאוד נהנית מהדרך.
לפני שבועיים, במהלך דיון סוער על הקבוצה ועל התהליך, נזרקה לחלל האוויר המילה "חופרים".
כשיום הלימודים הסתיים מצאתי את עצמי יושבת באלונים על כוס קפה, מדפדפת במגזין כרטיסי ברכה וממתינה שהמאמן יסיים ללמד וייקח אותי הביתה.
כשהעיניים שלי נפלו על מארז לוולנטיין שכלל כף חפירה, היה לי ברור איזה דמי חנוכה אני רוצה להכין לשותפי ללימודים...
ב"גן לי" בכרמיאל מצאתי כפות חפירה צבעוניות. שקל וחצי ליחידה.
וככה זה נראה בבוקר, נר שמיני של חנוכה, לפני שיצאתי ללימודים:
לשמחתי, למרות שקצת חששתי מהתגובות, דמי החנוכה התקבלו עם אותו חיוך שאיתו הם ניתנו.
שתהיה לכולנו 2012 נפלאה,
מלאה חיוכים.
לימור
בבלוג זה
בכל הבלוגים
