לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

קסם שימושי


בעלת בלוג זה איננה עוד. לפרטים www.kesem-art.com

כינוי:  קסם שימושי

בת: 60

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2010    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
2/2010

חג פורים, חג פורים, חג גדול לילדים!



ואצלנו, מאחר שלא לומדים ביום שישי, חוגגים אותו היום.

 

הבוקר היו לנו שני מתחפשים בבית, והנה עוד הזדמנות להרגיש שהבוגר כבר לא בבית, להסתפק בעזרה בהתייעצויות טלפוניות מרחוק ולהתגעגע...

 

הפרופסור מסתובב בשיער ארוך מדי ופרוע כבר שבועות, לטובת התחפושת המתוכננת {לשמחתי, מאחר ששבוע אחרי החג מגיעה ההופעה הגדולה של להקות הריקוד, כבר ביום שני יעלו מספרי הספר על השערות הסוררות}.

התחפושת עברה תהפוכות, אבל לפני כמה שבועות הוא החליט להתחפש לגיבור של Death Note.

נכון שאין לכם מושג על מה אני מדברת?

גם לי לא.

מה שאני יודעת זה שזה גיבור של אנימה, כלומר דמות מצויירת, והוא נראה ככה:

 


והפרופסור יצא הבוקר מהבית כשהוא נראה ככה:

 




האמת, מתאים לו המראה המסודר הזה, לא?

 

הנסיכה הודיעה לי לפני חודש שהיא מתחפשת לילדת אהבה.

איך מתחפשים לילדת אהבה?

לפי ההסבר שלה - לובשים את הגופיה הלבנה עם האפליקציה הורודה ואת החצאית שהגיעה איתה וטרנינג ורוד ושמים סיכה עם לב בשערות.

כלומר, המוטיבים הבולטים הם ורוד ולבבות.

או-קיי, עם זה אפשר לעבוד.

הגופייה הלבנה כבר מזמן קטנה מדי, וגם החצאית,

אז קיבלתי מהגברת אישור לשים אפליקציות לבבות על החצאית שתפרתי לה אצל פרפרים (ושהיא לבשה בדיוק פעם אחת )-:


לגבי הגופייה כבר היה ויכוח, כי דיוות האופנה אמרה שהיא צריכה להתאים לז'קט החום (זה ששירת אותה בשנה שעברה בתור שודדת ים), אבל היא הסכימה ללכת על אפליקציה חומה. רק אחרי שסיימתי לגזור ראינו שבדיוק באמצע הלב יושב לו ינשוף שכל בטנו לבבות... בחיי שזה לא היה בכוונה.

את המראה הלבבי במיוחד משלים זוג נעליים מעוטר ב... לבבות... שמצאנו במגה במבצע המהולל של ארבעה זוגות במאה שקלים:


האסוציאציות שלי על ילדת אהבה הלכו ישר לשנות השישים, אז הצעתי לה גלים בשיער ואתמול היא הלכה לישון עם ארבע צמות רטובות שהביאו לתוצאה הזו:


קשת עם לבבות בשיער, איפור וזר של לבבות:


והרי לכם ילדת האהבה בשלמותה:


ועוד תמונה שאני אוהבת במיוחד:


וכשנפרדתי ממנה ואמרתי לה שאני אוהבת אותה ושהיא תמיד ילדת האהבה שלי, אז היא ענתה לי - בגלל זה בחרתי את התחפושת הזו, כי היא ממש מתאימה לי...

 

איך, איך, איך, יצאה לי הפלא הזו?

 

_____________________

משהו קטן וטוב #6 (2010)

כשהייתי בהריון עם הנסיכה יצא בעברית הספר "שפת סימנים לתינוקות". קראתי אותו וגם סיפרתי לגברים שלי על תוכנו, ותיכננו איך נדבר איתה בשפת סימנים לפני שתדע לדבר ואפילו החלטנו שאנחנו צריכים להוסיף סימן בשביל "ספר" כי זו לא מילה שאפשר להסתדר בלעדיה במשפחה שלנו...

כשהנסיכה נולדה היא היתה כל כך ברורה ובהירה מיומה הראשון, שבכלל לא הזדקקנו לשפת הסימנים והיא נזנחה לחלוטין.

מאז ועד היום היא ילדה ברורה, שיודעת בדיוק מה שהיא רוצה...

כששאלתי אותה איך ואיפה היא רוצה שאצייר לה את הלבבות על הפנים, היא בדקה בשעון, וכשראתה שיש לה מספיק זמן הלכה לצייר לי מה היא רוצה שאעשה:

פלא כבר אמרתי?

נכתב על ידי קסם שימושי , 25/2/2010 10:31   בקטגוריות הנסיכה, הפרופסור, פורים, תחפושת  
20 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מזל טוב


לידיעת כל מי שמתכנן להזמין אותי לאירוע - אני מאמינה במתנות!

 

כן, כן, אני האישה המיושנת הזו שעדיין מגיעה עם חבילה עטופה לחגיגות בר מצווה וחתונה...

 

יש לציין, עם זאת, שהתקדמתי עם הזמן (ועם ההבנה שמה שהחוגגים באמת רוצים זה כסף) והמתנה היא תמיד רק נספח למזומנים הנכספים...

 

לפני חודשיים, בדרכנו החוצה מהחתונה של הבנדוד, הצטערתי שלא היתה לי מצלמה לצלם את החבילה הבודדה והפטאתית שישבה על הכספת (זוג ציפיות מקסימות - ושוביניסטיות קלות - ובהן היא יושבת על הספסל וממתינה והוא מגיע על האופניים).

 

ביום חמישי שוב חגגנו. הפעם החתן היה בן של חברה יקרה מאוד ללבי, והחתונה היתה מהמקסימות שחווינו. לפני עשרים שנה בערך, כשהיינו נשואים צעירים, חווינו קיץ אחד של שבע חתונות. מגוון כזה איפשר לנו לחוות חתונות מכל הסוגים - כל סוגי האוכל, כל סוגי המוזיקה, כל סוגי החופות, וחתונה אחת ששילבה בתוכה את כל סוגי הקיטש... מאז, לשמחתנו, אנחנו לא מוזמנים ליותר מדי חתונות, וברוב המקרים מדובר בחתונות בהן לפחות אחד מבני הזוג יקר ללבנו.

 

ביום חמישי החתונה היתה, כאמור, מקסימה במיוחד.

קודם כל - המקום. "ביער בחדרה" זו הפעם הראשונה שאנחנו שם, אבל כל מי שאני מספרת לו על החתונה כבר מכיר את המקום, אז כנראה שאנחנו האחרונים להגיע לשם. המקום מרווח להפליא ומציע שלושה או ארבעה סוגי ישיבה שונים, קצת כמו בית ענקי.  אומרים תמיד שאלוהים נמצא בפרטים הקטנים. אני לא יודעת לגבי זה, אבל בעיצוב של המקום בהחלט שמו דגש על הפרטים הקטנים. פינת הטאבון, למשל, שלא היתה פעילה באותו ערב, מורכבת משידת עץ שעל מדפיה חבילות קמח ומשקלים ישנים. וינטאג', מישהו?

 

שנית, האוכל. הורגים אותי ארועים שבהם מפטמים את האורחים בעשרים סוגי מנות ראשונות ומתאבנים, ואז כשמגיע שלב המנות העיקריות (ב-11 בלילה) אף אחד כבר לא יכול לאכול (מה שלא אומר שלא אוכלים, כמובן...). כאן לא היו נשנושים ומנות ראשונות. אחרי החופה נפתחו מזנוני המנות העיקריות ובכל אחד מהם היה סוג אחד של מנה עיקרית, סוג אחד של תוספת ושני סלטים. שלושה מזנונים כאלה בכל צד של האולם ועוד מזנון סלטים באמצע. זהו. אבל הכל היה טעים להפליא ובכמויות נדיבות.

חוץ מזה, כל הערב, גם תוך כדי שלב הקפה והמנות האחרונות היה מזנון מנות חמות שנשאר פעיל ואסטתי לטובת הרעבים. הבוגר הצטרף אלינו קצת לפני חצות לצורך הנסיעה צפונה, וחגג על הצלי המשובח והפירה.

 

הרב היה ענייני וניהל טקס יפה עם הסברים במידה, והכלה ברכה את בן זוגה מתחת לחופה, מה שמרגש אותי במיוחד לאור הזכרונות מהרב החשוך שחיתן אותנו. מלבד זאת - מאז החתונה המקסימה של עמית ויונתן - שבה הרב הסביר להם שבעצם אקט החתונה הם בעצם מחתנים עוד קצת את כל הזוגות הנשואים באולם, אנחנו מרשים לעצמנו להתרגש קצת בכל חופה גם בשביל עצמנו, ולשמוח בכל פעם עם הידיעה שכן, גם עכשיו היינו בוחרים אחד בשני.

 

חוץ מזה היתה תוכנית, שזה משהו ממש מוצלח בחתונה, כי תמיד יש איזה שליש מהאורחים שלא מכיר את החתן, ועוד שליש שלא מכיר את הכלה, ואם יש מישהו שמוכן לספר עליהם (עדיף בחרוזים, נחמד אם יש גם כמה תמונות מצחיקות) אז זה ממש מוצלח. כאן זה היה ממש מוצלח.

 

וכמעט הכי חשוב - המוזיקה, שהיתה בווליום סביר ובאיכות משובחת. כבר מזמן לא רקדתי והיה ממש נחמד להיזכר.

 

ושוב, בכניסה לאולם עמדו כספת ועגלת עץ בשביל המתנות.

והיתה בה מתנה אחת...

 

אבל אם כבר עקשנות, אז לפחות בחן.

ככה היא נראתה מלפנים:



ומקרוב:



ומאחור:



אז מזל טוב ענקי ורוב אושר לשחר ולשרון!

 

משהו קטן וטוב #5(2010)

אלונה וינטאג', שהיא אחת מהבלוגריות עם ההתאמה הכי גדולה בין הכינוי לבין אישה שמאחוריו, חולקת איתנו בלוג קנדי מלא אהבה וסטייל.

שווה באמת!

נכתב על ידי קסם שימושי , 20/2/2010 20:25   בקטגוריות אריזה, חתונה, מתנות, חוויות, בלוגולדה  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



יום משפחה (ואהבה) שמח


בכל הבלוגים מדברים על החזרת הכבוד האבוד ליום האם, ואני, בתור חיפאית לשעבר, לעולם לא אפרד כנראה מהתחושה

שיום האם מקומו בחנוכה...

 

ואם כבר יום המשפחה, אז לטובת מי שלא יודע למה דווקא היום, ל' בשבט נבחר להיות יום האם, זה המקום לתת את הכבוד להנרייטה סולד, שהיתה האמא של "עליית הנוער" ובמסגרת זו של ילדי טהרן.

 

אבל התכנסנו כאן לשם האומנות, לא?

 

השלישייה של שלישי החליטה לאתגר השבוע, וחוץ מהסקיצה הן גם ביקשו כרטיס מונכרומטי, ואם אפשר בשחור-לבן...

 

זו הסקיצה:

שמתי על השולחן שחורים ולבנים, שיחקתי, הזזתי, חתכתי ו... התייאשתי.

שום דבר לא נראה כמו שצריך...

 

ואז החלטתי להתחכם וללכת עם לבן על לבן.

על אותו בריסטול ממנו חתכתי את הכרטיס (כריכות דמויות קלף מאופיס דיפו) עשיתי הבלטות שונות ואז פינצ'צ'תי לבבות שהדבקתי על הכרטיס.

בסיום העניין (הרבה הרבה הרבה זמן אחרי שהתחלתי) הכרטיס הבסיסי נראה ככה:



ואז שיחקתי עליו עד שהגעתי לתוצאה שאהבתי:



המצחיק הוא שהאותיות שחורות לגמרי, אבל בצילום השתקפו בהן ההבלטות של הלבבות, כך שגם הן נראות מעוצבות...

 

היה לי עוד רעיון לכרטיס ירוק, נראה אם אספיק...

 

ולא משנה איך קוראים לחג שלכם -

יום האם או יום המשפחה

יום האהבה או סט. ולנטיין

 

שיהיה לכם יום נפלא

ותשתו מספיק - שרב שם בחוץ...

 

לימור

נכתב על ידי קסם שימושי , 14/2/2010 09:12   בקטגוריות אהבה, אתגר, כרטיסי ברכה  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: משפחתי וחיות אחרות , יצירתיות , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לקסם שימושי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על קסם שימושי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)