קסם שימושי

את נירית, מסטודיו במיה, פגשתי במסגרת המעגלים העסקיים של קישורי אמהות (מדהים כמה מהקשרים שלי בזמן האחרון מגיעים דרך שם...). נירית, חוץ מהיותה מקסימה אמיתית, היא צלמת שמצלמת צילומי משפחה וצילומים של נשים בהריון. כששמעתי שהיא עושה יום צילומי סטודיו לכבוד פורים קפצתי על המציאה, מתוך מחשבה שיהיה ממש כיף לעצב דפי אלבום עם תמונות איכותיות באמת.

הצטיידתי בנסיכה אחת, אמיתית, ובתחפושת של מלכת הורדים (שהייתה התחפושת שלה לפני שנתיים, והצליחה להתאים גם השנה, אחרי שפרמתי את החלק ההדוק של השרוולים) ונסענו לקריית מוצקין להצטלם.

הנסיכה התלבשה, ואחרי שסירקתי אותה היא התיישבה על הכיסא הגבוה כדי שזהר תאפר אותה. היה מקסים לראות איך היא מתמסרת לאיפור ונהנית מכל רגע.

ואז הגיע זמן המצלמה.

מה אגיד ומה אומר?

דוגמנית מלידה.

ברגע שהמצלמה היתה בשטח היא עשתה פוזות, החליפה אותן כל פעם שנירית ביקשה והחזיקה מעמד באותה פוזה גם כשלקח זמן כי המצלמה נתקעה.

וחוץ מזה היא נהנתה מכל רגע.

ואני קיבלתי דיסק עם תמונות מופלאות. באמת.

והיום עיצבתי שלושה דפים.

עם התמונות המופלאות ועם האותיות החדשות-דנדשות שלי.

ונהניתי מכל רגע.

אז הנה הם, במלוא תפארתם:

איזה כיף זה לעבוד עם תמונות נקיות וברורות כאלו!

משהו קטן וטוב #13  (2009)

ההשראה לדף השני הגיעה מהבלוג של Irene Tan aka שגיליתי אתמול בזכות מומין וסנופקין. מדהים העולם הזה של הבלוגים, לא?

כן, היום נולד התינוק החדש שלי.

ולא, אף אחד לא צריך לחשוש שפיספס תשעה חודשים של בחילות, חשקים למלפפון חמוץ ושאר שמחות של הריון (מזל, כי אתמול חגגתי את סיינט פטריק'ס עם ימבה אלכוהול...).

מבחינות מסויימות זה היה הריון של פיל, שהתבטא בשנים של חלומות.

ומבחינות מסויימות זה היה הריון של חתול. בערך חודשיים של עבודה אמיתית.

ואפילו הקדמתי בשבוע את לוח הזמנים, מה שלא קרה באף אחד מההריונות המסורתיים שלי...

ומה הריתי וילדתי?

אותיות!

אותיות מדוגמות!

בעברית!

אז הנה הן כאן, אחרי חודשים רבים של חלומות ושבועות קצרים של עבודה בשטח, וכמה תקלות לא צפויות, שבגללן נשארתי עם המספר המוזר הזה - 39 דוגמאות שונות של אותיות מדוגמות לכל הזדמנות וצורך!

וזה כל כך כיף שהן כבר כאן!

והמון תודות באות עם פרוייקט כזה.

לכל בני משפחתי, ואמא שלי במיוחד, שאוהבים לראות את האור בעיניים שלי ועוזרים לו לנצנץ שם לעתים קרובות.

לחברות הטובות שלי, שתמיד שם להתייעצות ולתמיכה.

לחביבה, אמא של מאור, שפתחה פעם שרשור על עיצוב בעברית ותקעה את המסמר האחרון בשכנוע שלי שצריך, ועכשיו.

לכל בעלי המלאכה שליוו ויעצו והתלהבו יחד איתי.

ותודה מיוחדת לספיר, שליוותה אותי כל היום, והייתה דולה לענייני יצירה...

ולמה סבתא?

כי הערב נפתחה תערוכת הגמר של מגמת האמנות אצלנו, מה שאומר שהמשכוכי עומד על סף סיום לימודי האמנות. הבגרות מחר, ואחרי שזה יהיה גמור באמת, יבוא פוסט תמונות והסברים. ובינתיים רק טעימה - אלו ה"נכדות" שלי:

התערוכה המאוד מרשימה, עם 33 מיצגי אמנות פלסטית וצילום, פתוחה לקהל עד ליום שבת, 21.3.09. אז אם חיפשתם תירוץ לטיול לצפון, אני ממש אשמח לספק את כל הפרטים הדרושים. שווה ביקור.

הבנות של מיקסים העלו אתגר פורימי במיוחד והזמינו את המשתתפים להתחפש לאמן אחר וליצור יצירה בהשראתו. הכוונה היא לא להעתקה של היצירה, אלא ליצירה ששואבת משהו מהאמן שבחרנו.

רגע אחרי שדגמתי את הבלוגים של חמש המוכשרות ונאנחתי בהתפעלות, כבר היה ברור לי בהשראת מי אצור.

אני אחוזת קנאה בכל פעם שאני מתבוננת ביצירות של אילאיל זיו. בגלל הצבעוניות. בגלל המורכבות. בגלל שאחרי ניסיונות בודדים ברור לי שלעולם לא אהנה ליצור בחימר פולימרי (הייתי אומרת שעבודות מהסוג הזה הן סוג של מחלת נפש, אבל אני יודעת שיש אנשים שחושבים את זה על מה שאני עושה לפעמים בנייר, והדר בבית זכוכית מוטב לו שייזהר...)

אז הלכתי לשוטט באתר של אילאיל ולחפש השראה.

היה לי ברור שאני לא מתכוונת לגעת בחימר פולימרי אלא לעבוד (כמעט) כמו תמיד בנייר, אבל רק כשראיתי את הפרפרים האלו ידעתי מה אני רוצה לעשות:

.

וזהו.

מאיפה אתם שואבים את ההשראה שלכם?