קסם שימושי

ושוב הגיע זמנו של האתגר העיצובי שלי. נכון שהבטחתי לפרסם אותו אחרי פסח... נו, עכשיו לא אחרי פסח?

לשם תזכורת – מדי פעם מקבלות ממני שלוש מעצבות קיט חומרים קטן וממנו הן מתבקשות לעצב דף אלבום בגודל 30*30, כשהנושא פתוח לבחירתן.

הפעם איתגרתי את נילקי, עלמה7 ורונית סיני באתגר סגול-כתום.

אז מה הן קיבלו?

1. דף קארדסטוק חלק בצבע סגול

2.  דף דוגמה נקודות ובורדרים, תוצרת חברת  K&co

3.  דף חיתוכי אותיות ווש כתום סגול

4.  סרט סאטן שחור מנוקד לבן

5.  סנאפים עגולים בשישה צבעים

6. פרחי עץ בצבעים כתום וסגול

ומה הן עשו עם זה?

קודם כל שלושת הדפים יחד:

ועכשיו כל אחת לחוד, יחד עם ההסברים שלהן:

נילקי:

כשהסתכלתי על התמונות הללו היה לי ברור שאכין מהן עמוד לאלבום, דווקא בגלל שהן כאלה יום-יומיות; סתם בוקר בגן השעשועים, הבגדים לא משהו, השיער פרוע.... אבל אלה תמונות כל כך אמיתיות ומשמחות בעיני, כאלה שאורי תוכל כמבוגרת להסתכל עליהם ולהיזכר שבסה"כ הייתה לה ילדות יפה. J

אני מאוד אוהבת להשתמש בציטוטים משירים לכותרות שלי וחשבתי על girls just wann'a have fun. ברגע שראיתי שיש בערכה אותיות בעברית, וכה יפות (קבלי ח"ח לימור) היה לי ברור שאני "מעברתת" את הרעיון.  תודו שהרבה יותר הגיוני שאלבום הילדות של אורי יכיל שורה משיר שאבא שלה שר לה כל ערב... עוד יתרון שגיליתי תוך כדי עבודה הוא שבעברית, לפחות בדפוס, הרבה יותר קל לאלתר אותיות חסרות (ה"ה" השלישית וה"ע" השנייה).

החלק הקשה עבורי היה הצורך להסתפק בשני דפים בלבד – קארדסטוק חלק ודף מדוגם אחד (אחד!!!). אני לאחרונה כל כך נהנית לגזור ולהטליא (מלשון טלאים) דפים, ומזמן לא השתמשתי בדף אחד בלבד כדף רקע... אבל אתגר הוא אתגר, אז והחלטתי ללכת עם הקו העיצובי של הדף המודפס וליצור בורדר של תמונות קטנות בחלק התחתון שלו ותמונה אחת גדולה למעלה.

את הסנאפים רציתי להצמיד על התמונות כמו נעצים אבל שניים נהרסו לי ולכן הסתפקתי רק באלו שהספקתי לשים על הצילום הגדול (מה זה המוצר הזה? איך משתמשים בו? ולמה??? שמישהו יסביר לי בבקשה). חוץ מזה התמונות קיבלו תיפורים בעט לבן בכדי להתאים לדוגמא המודפסת של הדף. גם בפרחי העץ הייתי חייבת "לטפל" קצת, בכדי שלא יזכירו לי יותר מדי עבודות שאני עושה עם ילדי החוגים שלי.... J

ולסיום, סרט הבד- שממש לא התחבר לי לדף עצמו משמש בסופו של דבר כיופי של מתלה (כן...קצת "הבא נתחכמה לו", אבל זה היה או זה או להדביק אותו מתחת לתמונות ושלא יראו אותו בכלל...) 

תודה על האתגר, היה כיף ושוב אברך על יצירת חיתוכי האותיות הנפלאים – אחלה מוצר ובהחלט חיכינו לו הרבה זמן... 

עלמה7:

ב - scrapbook etc מינואר 2009 מצאתי דף שעיצבה שאנון זיקל, ונדלקתי על הקומפוזיציה (שלה הוספתי רק את שלושת הפסים עם הסנאפים בפינה השמאלית). התוספת היחידה שלא היתה כלולה בקיט היא הקטע הכתוב. השורות הן חותמת.

אז מה היה בקיט:

דף קארדסטוק חלק בצבע סגול של DCWV, דף דוגמה עם נקודות של K&co, דף חיתוכי אותיות - פיתוח יחודי של קסם שימושי, שכמוהו רציתי איך שראיתי אותו באתר, סרט סאטן שחור עם נקודות לבנות, אותו הדבקתי על חלק מהדף עם הדוגמא, כדי שיבלוט, סנאפים עגולים בששה צבעים (לא אוהבת אותם. מעדיפה בראדים, שנראה לי שהם עמידים יותר), ופרחי עץ (בדרך כלל אני מעדיפה פרימה, אבל הפעם הם התאימו מבחינת רוח הדברים). את התמונות הרכבתי ב- photo filtre (תוכנה מצויינת למי שאין פוטושופ), לפי סקיצה מ- scrapbook etc, שמצאתי באתר.

בקיצור - אחלה דברים, השתמשתי בכולם, חוץ משלושה סנאפים (ועוד נשארו מספיק בשביל כרטיס). היה מאוד כייף, ולראיה - גמרתי את הדף באותו יום שבו קיבלתי את החומרים. תודה, לימור!

אתמול השתתפתי בסדנה כיפית בתל אביב, בהנחיית נילי מהולנד, ומחר כשיהיה אור גם אצלם את התוצר ואחלוק איתכם רשמים ותמונות.

אבל לא לשם כך התכנסנו כאן. אחרי הסדנה אספתי את ספיר ונסענו את כל הדרך הארוכה חזרה לגליל. ומה עושים בנסיעה של אמצע הלילה? מדברים.

התגלגלנו מנושא לנושא ואז גילינו שלמרות פער הגילים המרשים בינינו (גילה המוקדם הוא אפילו פחות ממחצית מגילי המאוחר) שתינו עוצרות פעם בתקופה לרגע של התבוננות בחיים ובבחירות שלנו. גילינו ששתינו משתמשות בשאלות שונות, ושיש שאלות נוספות שיכולות להוות כלי להתבוננות, ובגלל שאני תמיד חוזרת לנושא הזה בחיים שלי, חשבתי שאולי השאלות האלו יביאו תועלת לעוד מישהו, אז הן כאן (בלשון נקבה, בכוונה, כי אני בעד העדפה מתקנת):

השאלה האופטימית - אם תגלי שזכית בלוטו. מה תשני בחיים שלך?

שאלת ערש הדווי - אם יודיעו לך שנשאר לך חודש לחיות, מה תנסי להספיק?

שאלת סוף הדרך - בהתבוננות לאחור על חייך, האם את מרגישה תחושת השלמה או תחושת החמצה?

השאלה שמחוץ לגבולות ההיגיון - מה היית עושה אם היית יודעת שאין שום אפשרות שתיכשלי?

לא המצאנו את השאלות האלו. הן היו כאן לפנינו.

השאלות שונות זו מזו ובמידת מה הן משלימות אחת את השנייה. אני בדרך כלל בודקת את עצמי מול שתי השאלות הראשונות.

מה שמשותף לכולן בעיני הוא שהן בודקות אם הבחירות שלי נכונות לי, אם אני נמצאת במקום בו אני רוצה להיות.

אני רוצה לקוות שאם הייתי מגלה שהתשובה אינה מוצאת חן בעיני - היו לי האומץ והכוחות לשנות כיוון.

בינתיים, לשמחתי, אני שמחה עם התשובות שאני מקבלת.

ומה איתכן?