קסם שימושי

הייתי בת 17 כשדיאנה הפכה לנסיכה מויילס, בחתונה רומנטית ומלכותית שאחרי כל פרט ממנה עקבתי בעיניים כלות. 17 זה בדיוק הגיל המתאים להעריץ גננת שמצליחה לכבוש את ליבו של רווק כל כך מבוקש.

17 זה בדיוק הגיל המתאים להעריץ כל פרט לבן, מנצנץ, רומנטי ומלכותי.

אחר כך הגיעה ההתפכחות.

הסתבר שהנסיך הוא די צנונית.

הסתבר שלהיות נסיכה זה לא כל כך רומנטי וזוהר ומנצנץ בחיי היום יום.

הסתבר שעדיף לאחוז במציאות המקומית שלי, שאולי היא לא כל כך בלינגית אבל יש לה בהחלט רגעים נסיכותיים...

שלושים שנים מאוחר יותר.

עוד חתונה מלכותית.

עושה רושם שהנסיך פחות צנונית.

עושה רושם שהכלה היא פחות פרח חממה.

עושה רושם שגם בגיל 47 קצת אבק של נצנצים, רומנטיקה וכתר מלכותי מתחת להינומה עושים לי את זה. קצת.

אז אני קופצת מדי פעם לערוץ היוטיוב של בית המלוכה.

מתעצבנת מהשידור המקוטע (טוב, זה קופץ ממצלמה למצלמה ויש מאות כאלו (ומתפעלת מרמת הקלוז אפים על הפנים של קייט.

תוהה מי היה בסוף המעצב של השלמה הכי סודית בעולם (ומודה שהצליח לו...)

משתעשת למראה הכובעים המוגזמים (נדמה שמי שאירגן לקמילה את האבוב שמונח על ראשה עדיין אוהד בסתר ליבו את דיאנה...) ומנסה לשים בצד את הציניות כדי ליהנות מהעניין כמו שצריך.

וגם יוצרת, טיפונת.

בפורום עיצוב אלבומים העלו אתגר זריז. אני גיליתי אותו אתמול, אז מבחינתי הוא היה ממש זריז...

זה האתגר:

כרטיס ברכה לחתונה (כלשהי, לא בהכרח לחתונה המלכותית, אלא אם אתן מוזמנות אליה, כמובן)
שכולל ארבעה דברים, לפי המסורת האמריקאית (ערבבתי פה כמה לאומים):

something old - משהו ישן: חומרים ישנים ששוכבים אצלכן שנים או תמונות וינטג'יות
 something new - משהו חדש: טכניקה חדשה, חומרים/ ציוד חדשים
something borrowed - משהו שלא אתן קניתן או עשיתן, אלא משהו שקיבלתן (למשל בהחלפה)
something blue - טוב, זה קל: משהו כחול.

הכרטיס יכול להיות בכל גודל, צורה, טכניקה וצבע, העיקר שיכלול את ארבעת האלמנטים הנ"ל, וכמובן, שיהיה ברור שזה כרטיס לחתונה (אם על ידי כותרת או תמונה או מקום לצ'ק).

החלטתי להכין כרטיס שהוא תגית בתוך מארז שעשוי מגליל נייר טואלט.

קודם ההסברים, ואז התמונות -

משהו ישן - השתמשתי במדבקה של שני ילדים, שהיא גם בסגנון וינטג'י משהו וגם מונחת אצלי במגרת המדבקות כבר המון זמן (ביום יום היא הרגישה לי קיטשית מדי, אבל החתונה הזו בהחלט מביאה בכנפייה מוזה קיטשית משהו..). גם הלטרסט שאיתו כתבתי "מזל טוב" הוא היסטורי ממש. אפשר לראות את הסדקים שנוצרו בו, והשארתי אותם בכוונה.

משהו חדש - קודם כל אף פעם לא יצרתי בעזרת גליל של נייר טואלט, וחוץ מזה השתמשתי בנייר מסדרת "אהבה כתומה" שעיצבה צרויה.

משהו מושאל - כאן איפשרתי לעצמי פרשנות חופשית קצת לגבי המושג... את התגית יצרתי מהאריזה של המדבקות של "מסטיקים". זה בהחלט משהו שקיבלתי, נכון?

משהו כחול - כמו שנכתב בהסבר של עלמה 7 - זה קל...

ככה נראה הכרטיס השלם עם המארז:

זה המארז:

וזו התגית:

בסיכומו של דבר, אני חושבת שבלי קשר לגיל - חתונות פשוט עושות לי את זה!

שתהיה שבת שלווה

(ומה זה הגשם הזה???)

לימור

והעיקר:

אני אוהבת ימי הולדת.

מאוד.

של אחרים, כי אני אוהבת לפנק,

ושלי

כי זה היום המיוחד שלי

(או השבוע, אם אני מוצאת דרכים למתוח את החגיגות...)

היום יום הולדת והשמחה רבה.

לפני יומיים זה לא נראה בדיוק ככה.

האמת היא שבסוף השבוע הקודם הייתי דווקא בהיי רציני.

היה היריד המופלא אצל נתנאלה שהיה הפנינג אחד גדול.

 והמון חברות שבאו לחבק ולהתלהב.

והמון אנשים שלא הכרתי קודם או שהכרתי רק וירטואלית ושהיה נחמד להכיר אישית.

ואמא שלי שהתעקשה להגיע בתחבורה ציבורית והיתה עזרה עצומה וגם קנתה לי חולצה מקסימה בעיצוב איילת רובין.

והמאמן והנסיכה שהיו איתי והיו חלק מהכיף.

וריבי שהגיעה כדי לחבק ופתחה את חגיגות יום ההולדת עם מתנה מקסימה.

והיה היי.

ואז הגיעה החתונה המקסימה של לוטם וחן וגם שם הייתי בהיי.

שמלת המיני המדליקה שלי שלוותה בגרביונים מדוגמים (אני חושבת שבפעם הראשונה בחיי) ובנעליים חדשות.

החתן והכלה המקסימים: