קסם שימושי

{במאמר מוסגר – הפוסט הלא מושלם של אתגר מעצבות הביכורים הושלם. שווה לחזור ולראות את העיצובים של ענבר}

הכותרת של הפוסט הזה לקוחה מן השם שניתן לתיקון ליל שבועות במדרשה החילונית "בינה", הממוקמת, באופן לא מפתיע, ליד התחנה המרכזית בתל אביב, מקום שהוא בהחלט שולי החברה שאנחנו מכירים.

הגענו לשם בתור ההורים של. אתם מכירים את זה שעד שיש לכם ילדים יש לכם אישיות והישגים ושם, ואז כשמגיעים הילדים אתם הופכים להיות "ההורים של"? אז הפעם היינו ההורים של הבוגר, שבחר לבלות את השנה הקרובה של חייו במכינת "בינה" בתל אביב.

עד שהבוגר התחיל לבדוק את נושא המכינות הקדם צבאיות בכלל לא הייתי מודעת לו, וגם היום אני פוגשת הרבה אנשים שבטוחים שזה שהוא הולך למכינה אומר שהוא מתכונן לאוניברסיטה, אז לא.

המכינה, בדומה לשנת שרות, מתקיימת בשנה של דחיית שרות, אבל בניגוד לשנת שרות עיקר העניין בה הוא לימודים. לימודי יהדות, לימודי ארץ ישראל, לימודים הומניסטיים. בנוסף, תלמידי המכינה גם עושים פעילות קהילתית באזור דרום תל אביב. זו אמורה להיות שנה של יציאה מהבועה ושל פתיחת אופקים. שנה שתעזור להם להפוך למבוגרים טובים יותר, כאלו שיצרו כאן עתיד טוב יותר.

אחרי שבילינו שם ערב, אני יכולה לומר בכנות שאם אלו האנשים שאיתם הוא יבלה את השנה ואלו התכנים שהוא יחווה, יקרו לו דברים טובים. אני יכולה גם להודות שאני מתה מקנאה. זו לא תהיה שנה קלה, אבל איזו חוויה שזו תהיה!

אנחנו זכינו לחוויה בזעיר אנפין. שלוש שיחות מחכימות ופותחות אופקים שהשאירו לנו טעם של עוד.

את הערב פתחה נטע סובול, שהסבירה בצורה בהירה על מה ולמה תיקון ליל שבועות. מדהים כמה מידע היא הצליחה להעביר בפרק זמן כל כך קצר. שמענו על הקבלה ועל המקובלים, על עשר הספירות ועל התקנת הכלה – השכינה – לקראת כלולותיה בשבועות. הבנו קצת את אופן פרשנות הטקסט והרחבתו על-ידי המקובלים ובעיקר נשארנו עם טעם של עוד ועם רצון לדעת יותר.

במפגש עם ניר דגן מ"הוויה – מרכז טקסי חיים ישראלי" שמענו על החתונה היהודית והחתונה הישראלית, וראינו דוגמאות לתכנים שאפשר לשלב בטקס הישראלי. המסר העיקרי שעלה מהדברים הוא שהזוג יכול וצריך לקחת אחריות לא רק על צבעי המפות ואיכות הדי.ג'יי, אלא גם על אופיו ותוכנו של הטקס. בתור מי שהתחתנו בטקס אורתודוכסי שלא דיבר אליהם כלל, בחרנו בעבר לקיים טקסי בר מצווה חילוניים לשני הבנים והרגשנו שהרווחנו בגדול. אני מקווה שגם בעתיד, כשהחתונות יעמדו על הפרק, יהיו לנו שותפים לרצון בטקס משמעותי.

הבעייה של אירועים מהסוג הזה, בהם מתנהלים פנלים שונים במקביל, הוא הצורך לבחור. לפיכך התפצלנו, ואני הלכתי לשמוע את הפזמונאי מאיר גולדברג, שמאז שגיליתי שכתב את השיר שאני הכי אוהבת – "תינוקי" – רציתי לפגוש. ואכן, לא התאכזבתי. היה מפגש מרתק תחת הכותרת "זו חצי אמנות וחצי עבודת נמלים" (מתוך "התעשייה האבירית", שיר מופלא) בו שמענו על מקורות השראה ותהליכי כתיבה ואף זכינו לשמוע הרכב מאולתר של תלמידי המכינה ששרו שלושה מהשירים שכתב. החלק הכי עצוב בשיחה היה כשהוא סיפר שרק 10% משיריו זוכה להלחנה, ומאז אני אבֵלה על אותם 90% שאנחנו לא זוכים לשמוע...

למופע של ערן צור בחרנו לא להישאר. השעה הייתה שתיים וחצי בבוקר, הבניין היה חם ולשבת על הרצפה לא קסם לנו. במקום זה נסענו לאכול ארוחת בוקר. ידעתם שבשדרות רוטשילד יש מסעדה שמגישה רק ארוחות בוקר, כל היום? בנדיקט. מומלץ. ולכבוד אירועי העיר הלבנה כל השדרה הייתה מלאה אורות מנצנצים ונראתה כמו יער קסום.  

הגענו הביתה בשש בבוקר. היה שווה.

שלוש אחרונות וחביבות לא פחות סוגרות את אתגרי חג הביכורים שלנו.

אני מקווה שבאמת ההתחלה הזו היא סימן לבאות, וכעת הן תישלחנה את ידיהן בעוד ועוד דפי אלבום.

אז מעצבות הסבב השלישי היו – אלינור, גלי וריבי

ומה שהן קיבלו:

1.  שני דפי קארדסטוק חלקים בצבעים ירקרק ותכלת

2.  דף דוגמה פסים ודף דוגמה נצנוצים, שניהם מסטאק garden party  של חברת  DCWV

3.  דף חיתוכי אותיות ירוק מוכתם

4.  צמר שעיר בגוונים חומים

5.  כפתורים ירוקים

6. סיכות מתפצלות עוגנים ירוקים

7. סיכות מתפצלות לבבות

8. פרחי נייר לבנים

9. ציפורים מוחתמות

אלו שלושת הדפים שהן עיצבו:

אלינור התייחסה מאוד ברצינות לנושא, ומעבר לכך שהיא סיפקה לנו דף ביכורים, היא גם צירפה אליו תינוק חדש, גבע החמוד... מזל טוב יקירתי!

ומה שהיא כתבה:

שמחתי מאוד כשלימור פנתה אלי בעניין אתגר העיצוב הזה - במיוחד כשהוא קשור לשבועות - חג הביכורים.

נעים מאוד, אני אלינור- מעצבת ביכורית ואני גאה לחשוף בפניכם את הביכור החשוב יותר שלי- השלם החדש. תכירו את מיקה, יפתח והקטנטן החדש... 

כשקיבלתי את המעטפה עם החומרים מלימור, התחברתי מיד לשני הקארדסטוקים המעוצבים ולציפורים.

ידעתי שהדף שאעצב יהיה קשור להולדת הגוזל הטרי (שנולד בניתוח קיסרי יזום שבוע לפני שבועות, ולכן היה קל לתכנן.....)

חיפשתי רעיון לעיצוב שייצג את האמהות שלי.

במהלך החשיבה על עיצוב הדף (ושלושת הציפורים כמוטו מרכזי לשלושת ילדי), נזכרתי ברעיון שלמדתי אצל תמר (the supergirl), בעניין עיצוב דף עם עיגולים.

ואז ידעתי, הגוזל החדש מכנס אותנו למשפחתיות חדשה, מבנה חדש ובעיקר ה"פורום" הפרטי החדש שלי- השלם החדש שלי.

חייבת להגיד שהיות והכנתי את עיצוב הדף טרם הולדת הפשוש (סיימתי ממש ערב הניתוח), היה לי מאוד קשה להדביק את העיצוב ובמיוחד את הכותרת מחשש "לעין הרע"... (כן, כן, גם לקוליות כמוני זה קורה בסוף.....) אבל זרמתי עם זה ושלחתי ללימור את התמונות רק אחרי שהכל היה מאחורינו והגוזל המתוק החדש שלי בידיים שלי בריא ושלם (טפו, טפו, טפו).

קבלו אותם בתמונה ראשונה ממפגש מאוד מרגש בבית החולים.

לימור- תודה ענקית על ההזדמנות והאתגר. ההשתתפות באתגר זה, בהחלט נתנה לי "פוש" ענק באומץ להציג את תוצרי ברבים.

גלי

ריבי

באתגר האחרון שלה לימור הציעה למעצבות לא מנוסות להשתתף -עבודת ביכורים לחג ביכורים...

ביקשתי - התקבלתי... האמת לא היה לי מושג מה יהיה. לא עיצבתי עדיין אף דף אלבום וחלק מהדברים שראיתי נראו לי מורכבים עד בלתי אפשריים. לא היו לי אפילו תמונות ספציפיות שרציתי לעשות מהן דף באלבום... דווקא בגלל זה רציתי לבטל לפחות דרגת חופש אחת -שמישהו אחר יבחר בשבילי את החומרים. לא היה לי מושג מה אני הולכת לעשות.

כשהגיעו החומרים ופתחתי אותם שמחתי שלימור שלחה דפי רקע כחולים - מכל השאר קצת פחות... הורגעתי שאני לא צריכה להשתמש בהכל -לימור פשוט צ'יפרה אותנו ושלחה יותר חומרים למקרה ולא יהיה לנו. הדפים הכחולים ישר הזכירו לי את הטיול האחרון שלנו בברצלונה שבו ביום שמש נדיר עם שמיים כחולים הצטלמנו כולנו על הספסל הארוך בעולם בפארק גואל. השתמשתי בדף רקע בצבע תכלת והמטינג של התמונות הוא בכחול עם כוכבים קטנים. השתמשתי בתמונה אחת של פסיפס כדי ליצור את הדיגום בצד ימין - זה גם איפשר לי להכניס שם צבעים שונים כדי שיהיה איזה קשר ביI כל האלמנטים במיוחד לדף האותיות (שהוא פשוט גאוני וכיפי). את הכפתורים הירוקים שלימור שלחה החלפתי בכפתורים ורודים (נחשו מה  - גם הם נקנו מקסם שימושי...!)והדבקתי אותם במרכז הפרחים. השתמשתי גם בסיכות המתפצלות בצורת לבבות שהתאימו לי בול לנושא.

שכחתי לחלוטין דבר חשוב – כשדברתי עם לימור ואמרתי לה שאני אשחק קודם עם העיצוב לא עם התמונות האמיתיות אלא עם תמונות שהדפסתי מהמדפסת היא הציעה לי לצלם את הסקיצות. זה היה רעיון גאוני ! ככה יכולתי לנסות כל מיני קומפוזיציות עד שהגעתי למה שהכי מצא חן בעיני ולא חששתי שלא אזכור איך בדיוק עשיתי את זה. תודה רבה לימור - על האתגר והעצות וההזדמנות, נהניתי מאד.

דואר ישראל מתעלל בי בחודשים האחרונים. משמעות אחת היא שאני מבלה שעות בכסיסת ציפורניים, בירורים מה עלה בגורל חבילות רשומות ששלחתי, ושבמשך שלושה שבועות לא השתנה הסטטוס שלהן במחשב ובקללות יצירתיות במיוחד... משמעות אחרת היא שלקיטים ששלחתי לפרוייקט הזה לקח בין יומיים לשלושה שבועות להגיע ליעדם. התוצאה היא שהפוסט הזה כולל כרגע רק שתי מעצבות, אבל הוא יעודכן בהתאם כשהעיצוב השלישי יגיע אלי.

אז הסיבוב השני שייך לנורית, ענבר ושלי.

מה שהן קיבלו:

1. שני דפי קארדסטוק חלקים בצבעים כתום ותכלת

2. דף דוגמה שתי וערב כתום מסטאק naan's nursery - boys ודף דוגמה זיקוקים, מסטאק nana's kitchen   שניהם מתוצרת חברת  DCWV

3. דף חיתוכי אותיות שתי וערב תכלת

4. סרט סאטן כתום

5. כפתורים כחולים

6. סיכות מתפצלות עוגנים תכלת

7. סיכות מתפצלות לבבות צהובים

8. פרחי נייר כתומים

9. סיכה מתפצלת כחולה מנוקדת

10. ינשופים מוחתמים

והנה התוצרים בתמונה קבוצתית:

נורית

קיבלתי מלימור דפי קארדסטוק, דף חיתוך אותיות, סיכות מתפצלות, כפתורים, פרחי נייר ושני דפי דוגמה אלא שהם היו בצבע תכלת וכתום חיוור, צבעים שאליהם אינני מתחברת. בעיקר לא לתכלת. לכן החלטתי שלפחות הנושא יהיה אהוב - נכדים. יש לי 6: שלושה בנים ושלוש בנות. כמו כן התבקשתי לעצב בצורה כזאת שלא תאפיל על חומרי האתגר. מאד השתדלתי לעשות כך. פרט יחידי שהוספתי הם הפרחים, אשר חתכתי בקאטלבג והדבקתי עליהם את פרחי "היהלומים" מכיון שהדף היה נראה לי משעמם בלעדיהם. תודה לך לימור על החומרים ועל הדירבון.

ענבר