קסם שימושי

ל"מסעות אודיסאוס", הצגת הילדים הראשונה של תיאטרון גשר, הגענו בגלל נועם, הבן של ענבר האהובה.  

אלמלא ההקשר הזה לא סביר שהייתי יודעת על ההצגה עוד בשלב החזרות ואפילו מתזמנת את ההגעה אליה במועד בו נועם עצמו משתתף בהצגה. לשמחתי עשיתי זאת ולפני שבוע וחצי קמנו בשבת בבוקר ונסענו לנו לתיאטרון נגה לבילוי זוגי של נסיכה ומלכה (נו ברור, אמא של נסיכה היא מלכה, לא?).

כשסיפרתי אחרי ההצגה ליפה שלנו על עיצוב הבמה המופלא, היא בכלל לא התפלאה ואמרה לי שככה זה תיאטרון גשר. אני, בניגוד אליה, לא כזו אשת תיאטרון, ורוב חוויות התיאטרון שלי היו לפני לא מעט שנים, כרכזת סל תרבות. זה לא שלא ראיתי אז הצגות ילדים מוצלחות, אבל היה הרבה מוץ (רועש וקולני) בתוך התבן...

אז אכן, היה עיצוב במה מופלא וחכם ויצירתי. אם הייתי באמת בסדר הייתי כותבת מי אחראי לו (וליתר חלקי ההפקה המוצלחת) אבל אני כותבת לכם ממיטתי ברמב"ם, בטאבלט המינימליסטי שלי, וחשוב לי לפרסם את זה כבר, כדי לשלוח אתכם להצגות הקרובות... אז בלי קרדיטים )-;

הנסיכה עדיין לא מכירה ממש את סיפורי המיתולוגיה (את ספרי פרסי ג'קסון אני שומרת לה כפרוייקט חופש גדול), אבל היא כן ידעה קצת על הסוס הטרוייני ועל זה שאודיסאוס התחפש בחזרתו לביתו. חוסר ההיכרות עם הסיפור לא פגע

בהנאה שלה, אבל היו ניואנסים שהתפספסו, כמו הפרימה של הסוודר שסורגת אימו של טל במהלך ההמתנה לשובו של האבא.

סיפור המסע העתיק הובא אל חדרו של טל, ילד בן זמננו, שאביו הארכיאולוג ("החופר") יוצא למסע ומשאיר בידיו ספר שיעזור לו להעביר את הזמן, "מסעות אודיסאוס". והספר אכן ממלא את ההבטחה - כשפותחים אותו הזמן אכן חולף במהירות ובנוסף - פרקי הספר מתעוררים לחיים על הבמה, שמשנה את פניה ביצירתיות רבה.

שעה ורבע של תיאטרון עברו עלינו במהירות ובהנאה, כשהמשחק, המוזיקה, התלבושות, האביזרים והסיפור משתלבים למכלול אחד מהנה של תיאטרון במיטבו. היתרון בלקחת ילדה יחסית גדולה לתיאטרון היה השיחה של אחרי, תשומת הלב לשחקנים שמילאו כמה תפקידים, והמחשבות שהלכו איתנו הביתה.

והנה - גם אתם יכולים. 

ההצגות הקרובות של מסעות אודיסאוס יתקיימו בתאריך 7.6 בשעות 11:00  16:00  18:30

ואם כמונו אתם רוצים להתפעל מילד בן 10 שמשחק נפלא, אז תבחרו בהצגות שב 11:00 או 18:30, בהן נועם פרנק משחק את התפקיד של טל/טלמכוס.

היתה אמורה להיות כאן תמונה, אבל הטאבלט לא אוהב אותי...

_____________________________________

משהו קטן וטוב - כי תמיד יש כאלו...

בעוד 24 שעות אני אהיה אחרי הניתוח, מופרדת מאבני הכלייה שלי.

ניפגש בצד השני של ההרדמה (-; 

קמתי הבוקר במצב רוח לכרטיסים. 

יש ימים כאלו, בהם לא בא לי לעשות שום דבר מרשימית ה"צריכים" שלי,

ואני מעדיפה את הסיפוק הדי מיידי שבכרטיסים.

די מיידי?

מסתבר שזה לא ככה כשחלודים...

חשבתי להשקיע בזה את הבוקר, ולצאת עם עשרה כרטיסים מוכנים.

הקדשתי לזה גם חלק משמעותי מהבוקר וגם חלק מאחר הצהריים, ויצאתי עם שישה.

אבל שישה שאני אוהבת (-:

החלטתי לחזור לאהבה ישנה שלי, ממש מהימים הראשונים בהם התחלתי לעצב אלבומים, ולעבוד עם נייר תות (mulberry paper). זה נייר מאוד עדין וסיבי, ואם מרטיבים אותו קל לקרוע אותו ביד ולקבל שוליים קרועים ושעירים.

זה הישן.

חידשתי לא מעט מחותמות הברכות שעדיין לא הספקתי לנסות, וחלק מהדפים החדשים של נתנאלה.

אז הנה החדש.

וכמו שתראו, יש גם כחול. ורק חסר לי משהו מושאל. מזל שאני כבר נשואה...

אז הנה היא - נבחרת כרטיסי הישן וגם חדש שלי:

ידעתם שהיצירה מרפאת?

היה לי כאב ראש אכזרי ועכשיו הוא איננו!

טוב, היצירה + אקמול...

ותזכורת קטנטונת - כל חותמות הברכות (וגם הפונטים) במבצע עד מחר בחצות. אל תפספסו!

______________________

משהו קטן וטוב - כי תמיד יש כאלו...

הנסיכה נסעה היום לתל אביב ברכבת. לבדה.

לא ברור כמה היא היתה לחוצה, אבל אבא ואמא שלה מאוד שמחים לדעת שאח שלה כבר אסף אותה מהתחנה (-:

מכירים את זה שככל שהילדים גדלים הם אוכלים יותר מגוון?

אצלנו זה עובד קצת אחרת.

כשהם היו קטנטנים הם אכלו מגוון מאוד. ואז הם הגיעו למסקנה שאם זה לא גדל בצלופן זה לא אוכל...

לשמחתנו, עם הזמן, הדברים משתפרים והיום הגדולים אוכלים די סביר.

ואז הגיעה הנסיכה.

כאן גילינו תופעה חדשה - היא אכן לומדת לאהוב דברים חדשים, אבל אחרי שבועיים או אחרי חודש זה עובר לה.

ככה חגגנו עם תרד (וכבר לא), פטריות וסלט מעורב, למשל...

מה שזה אומר זה שתמיד יש בעיה כשרוצים להפוך את ארוחות הערב לקצת יותר מגוונות. בכמה אופנים כבר אפשר להכין ביצה?

ומאז שהבנים כבר לא בבית, חבל לי להכין דברים שדורשים הדלקה של תנור לכבודה של ילדה אחת.

בגלל זה ממש התלהבתי כשפגשתי את הטוסטר להכנת מיני קאפקייקס. ישר חשבתי עליו לטובת הכנת מאפים מלוחים לארוחת ערב נסיכותית ומזינה.

מאז שהתזונאית המליצה לי על שילובים של קמח חיטה מלאה עם חלבון - גבינה מלוחה או יוגורט, כל הבצקים שאני מכינה מנסים להיות כאלו (אני מחזיקה בפריזר מלאי של זית בבית שמוכן מבצק כזה - חיטה מלאה, שמן זית, יוגורט וגבינה מלוחה - ושלושה ארבעה כאלו מחליפים את קערית הקורנפלקס של הבוקר ומשביעים את הנסיכה). אז חיפשתי ברשת מתכונים למאפינס מלוחים, ויצרתי לי מרשם של מאפינס גנריים, שאפשר להוסיף להם מה שרוצים.

בתור תודה לתזונאית המקסימה ממנה למדתי את הפטנט, הכנתי לה כרטיס מתכון:

אם עושים אותם במכשיר המאפינס זה לוקח קצת יותר זמן מתערובות אחרות - בסביבות 9-10 דקות.

הכנתי את אותה תערובות גם בכמות מלאה בתור פשטידה וזה יצא מצויין.

אז איזה שילובים כבר ניסינו?

* בצל מטוגן (בפטנט של כף שמן וכמה כפות מים, עד שהמים מתאדים הבצל כבר רך ואז הוא משמין בכף השמן היחידה ויוצא מעולה) + רצועות קישואים מאודות.

* בצל מטוגן ומנגולד מאודה וטחון

* בצל מטוגן והכרובית המאודה שיצאה לנו לא משהו,ף אבל ככה היתץה הרבה יותר נחמדה

*בצל מטוגן + תירס + גבנ"צ - לפשטידה מושחתת במיוחד

* עשיתי את זה גם עם גרגירי תירס בלבד. היה ממש מוצלח, אבל בפעם הבאה אשקיע עוד דקה לטחון את התירס, כי אחרת יש פיזור ממש לא אחיד של טעם התירס...

וחוץ מזה, הכנתי גם פנקייקס קטנים, שוב עם קמח חיטה מלאה. ממש פינוק...

ניסיתי גם להכין בו קציצות, אבל זה לא היה שווה את זמן הניקוי שהגיע אחר כך. אני חושבת שבשר יחכה לשלב שבו אשדרג למכשיר שבו אפשר להחליף תבניות ואז הניקוי יהיה פחות סיפור...

אין ספק שזה אחד הגאדג'טים השימושיים שפגשתי (-:

ומה המתכון שלכם?

____________________________

משהו קטן וטוב - כי תמיד יש כאלו...

מבצע בין החגים - כי ברור שבין יום העצמאות לל"ג בעומר מגיע חג החותמות - 

זה הזמן להצטייד בחותמות פונטים, איורים וברכות במחירים משמחים במיוחד...