קסם שימושי

הרבה פעמים עולה השאלה איך להדפיס תמונות קטנות, בדיוק בגודל שרוצים, בלי לשלם הון לחנות צילום על עיבודים מיוחדים ובלי לבזבז המון דיו במדפסת.

אז הנה, לטובת השואלים והתוהים, השיטה שעובדת הכי טוב בשבילי – ארגון התמונות ב power point.

[אני חייבת לציין, במאמר מוסגר, שזה מבוסס על טיפים שקראתי בעבר בפורומים השונים לאמנות, ולמרות שאני לא זוכרת למי מגיע קרדיט – הוא בוודאי לא שלי. מכל מלמדי השכלתי...]

מאחר שכאשר שומרים ב-PP בפורמט GPJ יש ירידה באיכות, מומלץ לעבוד על גודל כפול מהתוצאה הסופית שרוצים. זאת אומרת שאם אנחנו רוצים להדפיס תמונות בגודל 10*15, נפתח שקופית בגודל 20*30 (קובץ – הגדרת עמוד).

עכשיו יש לנו שקופית ריקה (או מספר שקופיות, תלוי על כמה תמונות אנחנו מתכננים) ואליה נעתיק את התמונות בהן אנחנו מעוניינים.

מכיוון שתמונות שמצולמות במצלמה דיגיטלית הן ענקיות ולא נוחות לעבודה, אני נוהגת להקטין אותן לפני תחילת העבודה. התקנתי במחשב שלי את ה- picture resizer  מתוך Microsoft tools ובעמידה על כל תמונה אני פשוט לוחצת עכבר ימני ומקבלת אופציית שינוי גודל. לעבודה עם ה-PP אני משנה את גודל התמונות ל large.

מה שאני עוד עושה הוא crop  לתמונה, כך שהשטחים המיותרים ייחתכו ממנה. אפשר לעשות את זה מראש, בכל תוכנת ניהול תמונות שיש לכם במחשב, או אחרי ההעתקה לתוך השקופית.

אם רוצים לעשות את זה אחרי ההעתקה לתוך השקופית, משתמשים בכלי ה crop שבסרגל עיצוב תמונה. הוא נראה כמו שני ר שמונחים זה על זה:

בשבת בערב הלכנו אמא שלי ואני לצפות ב"שוק המציאות" בתיאטרון חיפה. כשישבנו בלובי וחיכינו לתחילת ההצגה, הסתובבה בין האנשים דיילת חמודה עם סל קש גדול ומכרה תוכניות להצגה. אתם יודעים איך נראית בדרך כלל התוכנייה? כמו חוברת קטנה ובה פרטים על ההצגה ועל השחקנים. נכון? אז זהו, שהפעם מעצבי התוכנייה התעלו על עצמם. מה שקנינו נראה ככה:

שימו לב לדוגמת התיפורים מסביב... וגם שם ההצגה נראה כאילו החתימו אותו על המארז...

בתוך המארז מצאנו דיסק ובו שירים מההצגה [במאמר מוסגר יש לומר שמאוד התפעלנו מזה שתמורת 15 שקלים אנחנו מקבלות גם דיסק, רק בדרך הביתה קלטנו שעל הדיסק יש רק ארבעה שירים... לפחות הם בחרו שירים מוצלחים במיוחד...] וגלויות יפייפיות, שמצידן האחד המידע הסטנדרטי על נתן אלתרמן, ההצגה, השחקנים, הבמאי ואפילו ההצגות האחרות של התיאטרון, ומצידן השני שורות מן השיר "שוק המציאות" עם איורים מתאימים. צילמתי. בטח שצילמתי:

שימו לב שגם לגלויות מסגרת דמויית תפרים.

אין ספק שזה נעשה עם כל הלב.

וההצגה?

עונג צרוף. אין כמו היכולת של אלתרמן לשלב מילים ולשחק בהן, ככה שהתמוגגנו מקונצרטינה וגיטרה, צריך לצלצל פעמיים, לימון וצלחת, זמר מפוחית ועוד שירים נפלאים, שכל אחד מהם הוא הצגה בזעיר-אנפין, סיפור שלם.

הצגה מהסוג הזה מציבה עול גדול על כתפי זוג השחקנים. הם נדרשים להיות זמרים, שחקנים וגם רקדנים. אדוה עדני ואלון אופיר עמדו במשימה בכבוד והיו ממש מקסימים. עונג צרוף כבר אמרתי?

__________________________

משהו קטן וטוב #24 (2009)

בסוף ההצגה הגיע "דבר המועצה" כדברי השחקנים, והסבירו לנו שהתיאטרון, ביחד עם שותפות חיפה-בוסטון, אוספים תרומות לטובת נוער מנותק שמסתובב ברחובות בשעה שאנחנו צופים בהצגה ופונים אל ביתנו החם. בדלתות היציאה עמדו הדיילות ואספו שקל לשקל. מחמם את הלב.

יום שישי היה יום כיפי להפליא.

מיקי מקובר, אלופת החותמות, אירגנה יום יצירה מיוחד, והיה לי ברור שעל זה אני לא מוותרת. האמת היא, שבמקור דובר על מרתון יצירה של 24 שעות, כולל לילה, אבל לאור חששות ההמון הוא קוצר ל-12 שעות, עמוסות כל טוב.

גייסתי לעניין גם את נעמה, כך שהיה לי גם ליווי לנסיעה הלוך ושוב. איזה כיף!

אז מה היה לנו?

היה אוכל טעים ומושקע, ועל כך מגיעה למיקי תודה גדולה, אבל הפעם אני רוצה להתרכז דווקא בתוכן -

חמש סדנאות מגוונות, שבכולן שולבה עבודה עם חותמות (אלופת החותמות, כבר אמרנו?). כמובן שאי אפשר היה לגמור את כל העבודה תוך כדי הסדנה, אבל בהחלט יצאתי עם תוצרים שאפשר להראות.

עדיין לא סיימתי את כל הפרוייקטים, אז היום אשוויץ רק בשניים:

הראשון הוא דף אינטראקטיבי, שנראה תמים בצפייה ראשונה:

ואז התמונה שבמרכז נפתחת וחושפת סיפור שלם.

אז קודם הסיפור - בסיום פסטיבל "סולם יעקב" האחרון פירקנו את האוהלים. אני שלפתי בהתלהבות את כל המוטות מהאיגלו, בלי להבין שעדיין צריך לנער את כל העלים שהתגנבו לתוכו, מה שגרם לזה שהוא עופף ברוח בזמן שהילדים נאבקו בו וניסו לנקות אותו.

הם נאבקו, ואני תפסתי מצלמה...

יופי של תמונות יצאו מזה.

לא רואים אותן מצויין כאן, אבל אפשר להתרשם מאיך שהדף המקופל נפתח:

ומכל התמונות הכי אהבתי את הפרצוף שהיפה עושה בתמונה השלישית...

הפרוייקט היחיד שסיימתי בסדנה עצמה היה קנווס שעליו עבדנו בכל מיני טכניקות. זה מסוג העבודות שכשראיתי תמונות שלהן בכלל לא נראה היה לי שמתאים לי לעשות, אבל בצורה בה עבדנו, שלב אחרי שלב, זה הלך בכלל לא רע ואני ממש אוהבת את התוצאה:

עכשיו אני כבר בהתלהבות של חיפוש אחר maska ותכנון עוד עבודות מהסוג הזה...

יתר הפרוייקטים שהתחלתי בסדנה מחכים לרגע פנוי...

לפני שאני סוגרת את הרשומה במשהו טוב (ולא כל כך קטן) אני חייבת עוד זרקור על מישהי ממש טובה - נווית המקסימה לקחה על עצמה את נושא ארגון הסדנאות עבור פורום עיצוב אלבומים בתפוז, והיא מבצעת את התפקיד הזה מעל ומעבר ועוד קצת. לצורך העניין היא גם פתחה בלוג סדנאות מיוחד. חוץ מזה היא מוכשרת בטירוף, ואם תבקרו בבלוג שלה תוכלו גם לראות תמונות מהיום המקסים הזה...

_____________________

משהו קטן וטוב #23 (2009)

אם יום אחד של יצירה זה טוב, אז מה תגידו על שלושה ימים רצופים? MY SCRAP & FUN הוא אירוע סדנאות בן שלושה ימים שיתקיים בתל אביב בהשתתפות שלוש מעצבות ישראליות (קרן- פרפרים, ענת-זיקוקית ועינת-שחמור) ושתיים תוצרת חו"ל Donna Downey ו-Birgit Koopsen. אני אהיה שם, ואתם?