"כל השירים" ו"הספר השני" ניקנו כנראה על ידי ההורים שלי. אני סיפחתי אותם אלי כשעזבתי את הבית.
"ספר גימל" יצא כשהייתי בשמינית. אנשים טובים באמצע הדרך שימחו אותי, על הדבש ועל העוקץ ריגש אותי. כל כך אהבתי אותו וכל הסביבה ידעה על זה, עד כדי כך שקיבלתי אותו פעמיים במתנה.
{מקפיצה את הפרופסור לחזרה שאחר כך תמשיך ללילה של כיף בכנרת. אירוע סיום של להקת הריקוד. איך זה שהילד שלי, שחושב שאוכל הוא לגיטימי רק אם הוא צמח בצלופן, ושהדבר היחיד שהוא יהיה מוכן לגעת בו מכל ארוחת הבוקר המופלאה שמתוארת ב"תות" הוא הפיתה מאבולעפיה, מקבל תמיד את המשימה להביא סלט???}
כשהכרתי את המאמן סיפרתי לו שאני אוהבת לזייף. הוא הרים גבה, אבל אחרי נסיעה משותפת באוטו מלא ושר (אם אני לא טועה זה היה "I KNOW AN OLD LADY"), הוא אמר שהוא מבין למה אמרתי שאני אוהבת לזייף. לא נעלבתי. היתה לי מספיק שמיעה מוזיקלית כדי לדעת שאני מזייפת, מה שהיה חסר לי זה שליטה במיתרי הקול (אני חושבת שרק אחרי שילדתי זה השתנה).
{טלפון מהנסיכה. "כמה זמן אופים את הפיצה?" היא מתרגשת לקראת ארוחת הערב שהיא תכין לבד - בעזרת הבייביסיטר. "ובשביל אצבעות גבינה צריך גם בצק"? היא כל כך חמודה. לא שוכחת לספר לי כמה היא אוהבת אותי לפני שהשיחה מסתיימת...}
כנראה שמי שלא יכול לשיר מפיק אירוע. אז בכיתה ח' קיבלתי מנדט מהמורה למוזיקה, ליאורה המקסימה, וארגנתי מופע משירי נעמי שמר. עד כמה שאני זוכרת זה היה מופע מוצלח, אבל כנראה שאני לא הייתי מפיקה כזו מוצלחת, כי אחד התוצרים של המופע הזה היה שטלי כהן אירגנה עלי חרם...
{ארבע אחר הצהריים. שבע שנים למותה של נעמי שמר. שיר יפה אחרי שיר יפה. הדרך לתל אביב לא נראית ארוכה כל כך...}
עכשיו שאני מעצבת אלבומים, בכל שיר שלה אני מוצאת לפחות כותרת אחת לדף אלבום. הנה רק כמה דוגמאות:
אורחים לקיץ
במשעולי ילדות אצעד לבטח
את הכי הכי בלי טיפ איפת איפור
ויש עוד כך כך הרבה...
{על צלע הגבעה ליד יקנעם הולכת שיירה של שבע פרות שנראות ממש שמחות. נראה לי סוריאליסטי לראות אותן ולחשוב על חינגת הבשרים שאליה אני נוסעת. נדמה לי שנעמי שמר היתה מבינה. היא הרי כתבה את השורה המופלאה "עצוב למות באמצע התמוז, דווקא כשהאפרסקים בשפע וכל הפרי דווקא צוחק בסל}
בתקופה האחרונה אני בענייני טקסים וטקסטים. יכול להיות שבגלל זה אני שומעת עכשיו כמה הרבה מהשירים שלה הם תפילות.
אז הנה אחת שתמיד נכונה (ומתאימה גם היא ככותרת לדף אלבום):
אנא, שמור לי על כל אלה
ועל אהובי נפשי,
על השקט, על הבכי
ועל זה השיר.
וגם עליכם.