קסם שימושי

מחר הראשון לספטמבר, או כמעט, והמון ילדים נרגשים יצאו מהבית מצוחצחים ומלאים תקוות וציפיות.

ולנו נשארה רק אחת, כבר לא כל כך קטנטונת, שתצעד מחר לכיתה ה'.

וגם אני מתרגשת...

שיר תחילת שנת הלימודים שאני הכי אוהבת ושהכי מרגש אותי הוא שירו של יוני רכטר - כל עוד.

והיום כששמעתי אותו בנסיעה, הוא הזכיר לי שיר אחר, שרובכם בטח לא מכירים, the breath you take של ג'ורג' סטרייט. זה שיר שבנסיעות בארה"ב התאהבתי בו, והערב ביליתי די הרבה זמן בחיפושים בלנסות לאתר אותו לפי שברי משפטים שזכרתי (העייפות חוגגת...), אבל בינתיים מצאתי עוד שירי אב-בן מדהימים לגמרי.

שווה להקשיב למילים...

מוקדש באהבה גדולה לאיש האחד שגורם לי לדמעות מתרגשות;

 זה שעוד לפני שידעתי שאני רוצה להיות אשתו ידעתי שאני רוצה שהוא יהיה האבא של הילדים שלי;

זה שקם הבוקר מוקדם והסיע את הפרופסור עד באר שבע, כדי שהשבוע שלו יתחיל מחוייך ולא מבואס.

זה שהוא כל הדברים הקטנים והטובים שלי, כולם.

כמו רבות מהיוצרות סביבי, גם אצלי מתחילה התכונה לקראת ראש השנה חודש מראש (או שלא, ואז אין שנותטובות באותה שנה...).

השנה, מכיוון שעינת, המינהלת של פורום עיצוב אלבומים בתפוז, ביקשה ממני להכין הדרכה שתעשלה בעתיד לפורום, סימנתי לי כל מיני רעיונות בזמן האחרון, כך שעל שולחני לא הדרכה אחת, אלא לפחות שלוש.

מכיוון שכך, ולכבוד ההפתעה, שהיא המוצר החדש ביותר מבית "קסם שימושי" והו, כה חמודה והולמת לימים אלו - אני מצ'פרת כבר עכשיו בהדרכה ראשונה, קלילה ומהנה - לכרטיס שעושה רושם.

אבל קודם כל, לא נמתח אתכם יותר מדי - הנה הוא, הבייבי הצעיר שלנו - חיתוכי שנה טובה מקרטון גלי.

התמונה ממש לא מעבירה עד כמה שהאותיות נראות קטנטנות ומדליקות מקרוב...

ביום ראשון הנסיכה הצטרפה אלי למפגש יצירה של חברותי הצפוניות. היא משתלבת ממש יופי במפגשים האלו, והחברות שלי זוכות תמיד להערכה שלי על הצורה שבה הן פותחות את הלב והזרועות לקראתה ומקבלות אותה כאחת מכולן.

אנחנו היינו יותר ב MODE של פטפטת, אבל באיזשהו שלב הנסיכה התחילה לעבוד על כרטיסי ברכה וסימניות.

ואז ראיתי מה שהיא עושה בתוך כרטיס הברכה והתלהבתי.

"דווקא חשבתי שלא תאהבי את זה"

"למה?"

"כי זה מבזבז המון וושי טייפ..."

אז אחרי שהבהרתי לה ש:

א. יצירה זה לא בזבוז...

ו-ב. - יש לה יד חופשית עם הוושי שלי...

היא התחילה לעבוד בשיא הרצינות.

מה שיצא מזה זו קולקצייה שלמה ואופנתית, ממש תיק עבודות.

וכמעט לחלוטין מוושי טייפ, ביד חופשית.

אני נשארתי נדהמת מהתוצאות, אז צילמתי: