************עידכון מצב*****************
בילינו היום ארבע שעות במכון ההקרנות ברמב"ם. פגשנו את הרופא להסברים ועשו מסכה של הפנים שלי כדי שההקרנות ילכו למקום הנכון. מסתבר שכשצד אחד של הגוף קצת מתאבן זה משפיע על הסימטריה הכללית של האדם, אז הן נאלצו ללכת על שלושה ניסיונות עד שהן הגיעו לגרסה יחסית ישרה שלי. לפחות הן אמרו לי תוך כגדי שאני יפה, והיו נעימות ונחמדות מאוד מאוד.
note to self במכון ההקרנות ברמב"ם קר נורא!!! תמיד להביא שמיכה (איזה כיף לי שיש לי כירבולית של קאס שהופכת אותי לנכה הכי סטייליסטית בצפון).
עכשיו אנחנו מחכים לתאריך לתחילת ההקרנות. מדובר על שישה שבועות רצופים, חמישה ימים בשבוע. fun!!!
מחר נפגוש בנהריה את האונקולוגית שלי כדי לסגור את נושא הכימו (שיינתן בכדורים בבית) ואז אולי ניצור לנו סוג של שגרה, אם זה אפשרי בתנאים האלו.
רשימת משאבים שרצוי שיהיו לך לפני שאת יוצאת להרפתקת הסרטן של חייך:
כסף goes without saying - לא רק במובנים הגדולים של הנגשת הבית ותוספת מזגן לקומה התחתונה. שבועיים של אישפוז מתבטאים למשל בהמון המון כוסות קפה והמון חניות בחניון של בית החולים ובלי שמרגישים בכלל נוסף עוד סעיף כבד לחשבון ההוצאות הביתי. וכמובן שזה בא לצד התחושה ש"מגיע לי" להתפנק ושלא מתעסקים עם התלבטויות של כן לקנות או לא לקנות דברים שיעשו את החיים יותר נוחים (ובכל זאת - בפרופורציות. כן הלכתי על שדרוג הבית ליס vod כדי שיהיה לי מה לראות, אבל התעלמתי מהצעת הפרופסור לנצל את ההזדמנות להחליף את הטלוויזיה הארכאית שירשנו פעם בגרסה שתואמת את שנת 2015... כמו שאמרתי כבר כמה פעמים בשבועיים האחרונים - באופן מפתיע, למרות שאפשר היה לראות את ההיגיון וההגינות בכך הסרטן אינו מגיע עם קרן משאבים מוצמדת אליו...
that said - אני חייבת לציין שזרמו אלינו הצעות מחממות לב מכל המעגלים של חיינו ולמרות שכרגע אנחנו באמת לא זקוקים לנצל אותן - אם נצטרך, אנחנו מכוסים להפליא....
כוח אדם פנוי - ניהול המחלה דורש לא רק את החולה (שרצוי שיינכח בלא מעט מהתהליכים), אלא לפחות אדם בריא אחד לצדו שיטפל בכל המנהלות, התיאומים, הטפסים והעניינים הנלווים. למזלנו מקום העבודה של האיש שלי מפגין הבנה מלאה לעובדה שהוא עבר לעבוד אצלי במקום אצלם( וכך גם לגבי מקום העבודה של הבן-יקיר לי), אבל אני חייבת לתהות מה קרה אצל אנשים שאין להם מערכת תמיכה משפחתית כזו שיכולה לזרוק הכל מהידיים ולהעמיד את עצמה לרשות המחלה.
כוח וכושר
המלצה ידידותית לסרטן - חודש-חודשיים לפני שאתה נוחת שלח הודעה ידידותית בעוגיית מזל או בתוך בקבוק "ירידה קלה במשקל ועשיית ספורט ישפרו את חייך בעתיד הנראה לעין". האמת היא שסביר שההודעה לא היתה משפיעה עלי, כי זה לא שלא ידעתי את זה.... אבל ביליתי כמה רגעים קומי-אבסורדיים על הרצפה אחרי התרסקויות של לפנות בוקר ובהם נשבעתי שבעתיד אהיה רזה יותר וקלה יותר לאיסוף. מאחר שאני לא - המשאב שהועיל לאסוף אותי בסופו של דבר מהרצפה היה הכוח של האיש שלי והנחישות של שנינו (למרות שהיו רגעים ששקלתי פשוט ללכת לישון על הרצפה...)
מה שמביא אותנו למשאב הכמעט הכי חשוב -
אהבה
בעוד פחות מחודש נהיה נשואים עשרים ושמונה שנים.אני לא חושבת שבמהלכן היה רגע שלא ידעתי שהוא אוהב אותי, וככה הצטברו בי מאגרים אדירים של ביטחון שמאפשרים לי להישען, לסמוך (ממש , פיזית, כשהוא אומר " אני מחזיק אותך" ואני בטוחה שלא אמצא את עצמי על הרצפה) ולדעת שמה שלא יהיה - נהיה בסדר.
אופטימיות- נתי המקסימה שאלה אתמול אם יש לי עץ אופטימיות שממנו אני קוטפת לי עלים. האמת היא שאני לא יודעת איך להיות אחרת. ראיתם את "הקול בראש"? אם לא רוצו - אני תמיד הייתי גו'י. משהו עצוב? לא נורא, בואו נשים מולו משהו שמח. כשהרופא הסביר לנו על שלבים של סרטן ואמר שזה שלוש ואמרתי שלפחות זה לא ארבע, האיש שלי אמר שמבית חולים אנחנו יוצאים ישר למשרד הפנים להחליף לי את השם לפוליאנה.הרבהיותר קל לי למצוא את הצד השמח בחיים, למרות שיש מסביבי גם מי שחושב שאופטימיות היא עבודה קשה. מצד שני כמו שאומר הבעל שלי "אופטימיסטים ופסימיסטים טועים בערך אותה כמות של הזמן, אבל לאופטימיסטים יותר כיף בינתיים... " ואני מעדפה שיהיה כיף.
ויותר מכל, מסע הסרטן דורש
סבלנות - החודש האחרון היה כרוך בהמון המון המתנות - לבדיקות, לפגישות עם רןפאים, לתשובות, להחלטות, למסקנות. יש משהו מעייף בזמן הזה של ההמתנה שבו אי אפשר להיות באמת נינוח ומצד שני להתרגז על ההמתנות זה לחלוטין לא אפקטיבי.כמו שהנסיכה אמרה בהקשר אחר לפני כמה שבועות - לפעמים זה טוב שיש לי המון דברים לחשוב עליהם. בהקשר הזה מכניסים ישר לפעולה את סעיף המשאבים הקודם כדי שהמחשבות יהיו טובות ככל האפשר.
הבן-יקיר-לי העז להעיר על העדרו של המשהו קטן וטוב מהבלוג. מותר לכם לספר לכם לו מה אתם חושבים עליו בתגובות.....
אני, כידוע,מתכננת להיות בסביבה עוד המון זמן כדי לקרוא את התגובות שלכם.....
בבלוג זה
בכל הבלוגים
