וואו... שנים לא עדכנתי... איזה מוזר זה פתאום לחזור לעשות משו שלא עשיתי מלא זמן... נגיד כמו לשמוע שיר שלא שמעתי מלא זמן... שפשוט חרשתי עליו ופתאום להזכר איך הרגשתי כששמעתי אותו....ואז להגיד לאן נעלמת??? אני כל כך צריכה אותך עכשיו משו שיגרום לי להרגיש טוב אחרי כל כך הרבה זמן של בדידות ויאוש?? אחרי שאני צריכה שמשו יגרום לי להרגיש את החום שהרגשתי כששמעתי אותו בפעם הראשונה, משו שיגרום לי להתפוצץ מאושר כי אני כל כך התגעגתי אבל הוא לא שם לב והוא כנראה לעולם לא ישים לב כי את פשוט אדיוטית שאת מרגישה כלפיו משו אבל מצד שני את לא יכולה להגיד לו את זה כי אני כל כך פחדנית שאת פשוט.... אין מילים לתאר את ההרגשה הזאת, ההרגשה שאת היחידה בעולם שיודעת מה את מרגישה אבל את יודעת שהכל זה סתם בזבוז זמן ובזבוז הרגשה טובה... וכל החרא הזה הוא פשוט לא בשבילך.. את חלשה מידי כדי להחזיק את הכל בבטן ואת עוד רגע מתפוצצת!!!! אבל לא את חייבת לשמור את הכל בבטן כי פשוט אסור לעשות כאלה דברים... הלב אוסר עליך... אבל כל כך בא לך להפתר מיזה... מכל ההרגשות הרעות שאת צריכה להחזיק, מכל החלומות שאת כל כך רוצה שיהפכו למציאות, מכל החרא שסובב סביבך, מהערפל שלא רוצה ללכת... ובסופו של דבר את רק רוצה לברוח!!! לשכוח מהכל!!! אבל אי אפשר...
אוקי סתיתי ממש מהנושא.. אופס.. אז תתכוננו כי אני כנראה חוזרת לעדכן!!!!...
אחח... כמה אני אוהבת את המשפט הזה...חח