לא הייתה לי משמרת היום. הייתה מסיבת מתגייסים. היה דיי צולע- מוזיקה מזרחית נון סטופ, ברכה מייגעת של מנהל האיזור וחזייה ספוגה במים. מנהל האיזור אמר שבלעדיי אלון (האחראי מתנדבים של מד"א נהריה) לא היו עושים את המסיבה בבריכה- למה אתה מצפה לעזאזל- גם בשר בפיתה וגם בשר בבגד ים- הבן אדם לא יכול לעמוד בפיתוי. ישבתי על שפת הבריכה עם מוריה כי לא רצינו להביא בגדי ים אבל בכל זאת רצינו להיכנס למים אז הכנסנו רק את הרגליים (מין תחכום שכזה), עד ששני ילדים מגעילים קפצו למים והרטיבו אותנו-קצת (מוריה זה רק מים לא חומצה) אז מוריה הלכה לשבת עם שאר הבנות (מיכל כשמביאים בגד ים נכנסים למים) ואני נשארתי לדבר עם אחת המתנדבות, כשלפתע פתאום הרגשתי שמשהו מתחיל לדחוף אותי לכיוון הבריכה- חברה טובה מעכו החליטה שמשעמם לה ושמספיק קל לגלגל אותי לבריכה. אחרי מאבק של כדקה מצאתי את בבריכה (לא שהיה ברור שזה יקרה) אבל אל דאגה מישהו דחף אותה לבריכה וגם היא חזרה הביתה רטובה כמו חתול בגשם, על כך נאמר כל כלב יבוא יומו. פגשתי את יעקב גודס אחרי שנה שלא ראיתי אותו (בדיוק שנה עברה מאז קורס תאר"ן הייתם מאמינים?), איזה רוסי-הוא תאכזב שלא היה אלכוהול (ציטוט: אני: כן אבל למי אכפת שיש בשר אם אין אלכוהול", זה היה בערך במילים האלה). האמת היא שאני לא היחידה שנזרקה למים היו עוד הרבה שנזרקו, ולמרות שמישהו חטף מכה בראש (לא נעים אבל זה היה מצחיק) אף אחד לא הבין שהגיע הזמן להפסיק. אותם ילדים מעצבנים שקפצו לידינו- ניסו לדחוף אותי למים, שני ילדם כחושי מראה, מה נראה לכם שתצליחו- לא! הם פשוט עפו למים (לא שזה מנע מהם לנסות שוב-וללא הצלחה אם יורשה לי לציין).פולינה לא הפסדת הרבה ואם היית אומרת לי שאת הולכת למשמרת הייתי באה איתך- מה חשבת שאם תעלי לנט"ן בשש תספיקי להגיע למסיבה, עוד לא למדת ממני?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
