אזהרה: ציניות לפניך

אחרי כמה נסיונות ומבטים מוזרים של ההורים, אחרי שכנוע ארוך של "אולי נפרוש בשיא" (כמובן שהכל היה בצחוק גמור)- אולי השלמתי עם העובדה שמחר חוזרים ללימודים.

שלא תבינו אותי לא נכון אין לי בעיה עם זה, ואני כמובן וכמובן מתנחמת בעובדה שתנ"ך ואזרחות כבר לא יופיעו לי במערכת, זו רק המחשבה הנוראית, המזעזעת והבלתי מתקבלת על הדעת, שחוזרים לקום מוקדם, והמעבר הנורא משינה של 8-10 שעות ביום (ושלא תבינו לא נכון, ביממה שלי כבר אין 24 שעות).

אז אחרי כל התלונות, אני נאלצת להשלים עם הידיעה החצי משמחת רבע מתסכלת ועוד רבע של "אין לי מושג מה הולך להיות עכשיו", שזאת הולכת להיות שנה שכונה, שנת י"ב, שנה אחרונה פאקינג A!!!!!!!!

אגב לעולים לכיתה י"א שלא תדעו עוד צער (חחחחחחחחחחחח).