הבלוג של חתולת הרחוב

שבוע מקסים לכולם!

סוף סוף מצאתי זמן לשבת ולעדכן. שבוע הייתי בחופש מהעבודה ולא הייתה לי דקה פנויה. ים, חברות, בילויים, משפחה והחבר תפסו כל משבצת פנויה בלוח הזמנים העמוס שלי. עכשיו אני כאן (קריאות הידד ברקע...)!

הספקנו לעשות הרבה עם המשפחה בשבוע החופשי המשפחתי הזה אבל אספר על יום אחד במיוחד. יום חמישי, 21 באוגוסט. התעוררנו בבוקר עם קריאת התרנגול (בשש וחצי – זה נחשב?), לבשנו את מיטב בגדי הים שלנו ושמנו פעמינו לעבר הצפון – גן השלושה (או כידוע יותר בשמו "הסחנה").

אבא גייס את שני האחים שלו וככה יצאנו לדרך שלוש משפחות נרגשות (6 הורים, 3 בני נוער- אני ביניהם למי שהיה לו ספק, ילדה אחת ו-3 תינוקות). הג'י.פי.אס האידיוטי סירב לשתף פעולה עוד לפני שהתניע אבי היקר וכך עברנו לתוכנית ב' למטייל: מפה. היה די כיף. אחזתי במפה כאילו אני נאחזת בחיים יקרים ומנסה לפענח כל דרך, כביש ועיר. היה יותר הגיוני אם הייתי נוהגת אני ואבא שלי היה מנווט אותי אבל לא כך היה. דווקא יש לי כישרון למפות (חוץ מהפעמים שבהן בטעות עברתי קצת מעלה יותר וכמעט ניווטתי אותנו למחוזות לא ידועים שכוחי אל (וזכורי אללה). הנסיעה הייתה משעשעת ואבא הבטיח שבדרך חזרה אני נוהגת (יש!).

הגענו בתשע וחצי למחוז חפצנו, התפשטנו (כן כן התפשטנו – למעט בגדי הים), התנפלתי על המצלמה והבאתי לפניכם מס' תמונות מהיופי עוצר הנשימה במקום. במקום יש מים נקיים וצלולים, מפל מקסים וקריר והרבה דגים חמקמקים במיוחד (כי לא הצלחתי לתפוס שום דבר לאקווריום שלנו). הצרה היחידה אלה הסלעים החדים שיש שם. חתכתי את עצמי בכ"כ הרבה מקומות שהרגשתי כמו טינאייג'רית עם נטיות התאבדות לא מודעות.

אני צלמת גרועה וחסרת כל חזון אז עמכם הסליחה.

יש המון אנשים בתמונות האלה, שקלתי לבקש מכולם לצאת אבל חששתי שכישראלים טובים הם יבקשו ממני להתחפף או ינסו להטביע אותי במים (4 מטר זה לא צחוק אני לא שחיינית טובה- ים וכאלה בשבילי זה בשביל השיזוף!)

אנשים קפצו למים מפה! אמאאא!!!

היה יום מדהים, תפסתי שיזוף לא רע, נדנדתי לאבא שלא ישכח שאני נוהגת בחזרה (ונרדמתי בדקה שבה נכנסתי לרכב) חזרתי הביתה והתעטפתי בתחבושות בגלל החתכים ונראיתי כמומיה במיטבה!  

מחר לעבודה!

שיהיה לכולנו שבוע נהדר!