קר לי.
ואני עייפה.
ואין כאן אף אחד.
ואתה כותב, כהרגליך, מילים טובות משלי.
אין לי כח התחיל ולחשוב מה זה אומר אם...
אין לי כח להתחיל ולחשוב מה אתה חושב כש...
בימים האחרונים (או נכון יותר יהיה לומר שבלילות)
הלבד התעצם. ואני חושבת שאני פשוט לא בנויה לזה.
או שלא אחזיק מעמד.
(כמה טרגית אני יכולה להיות?!)
כאילו מה מחכה לי בסוף כל הבדידות הזאת? מוות? יין טוב?
או שבכלל כל מה שאני צריכה זו מיטה חדשה.
ללילה הזה יש צבע כהה. וטעם עמוק. וריח משכר.
הלכתי לחלום על ימים טובים יותר...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
