 כינוי:
בת: 30
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
פברואר 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 2/2008
עריכה 12.2
15:36
גאד, אני חייבת להיכנס לכאן.
מדוזה ביצ' שלחה לי הרגע סרטון, על ילדה מרוסיה ששכבה עם מישהו והדביקה אותו באיידס.
הוא שלח את החברים שלו להרביץ לה עד שהיא מתה, והנבלות גם צילמו את זה.
אתם חייבים לראות- והמלצה שלי, אל תאכלו לפני זה או תשתו.
כי אני הקאתי.
S:
http://kp.ua/daily/290108/17028/
"ככה כמו שאני , כמו שהבטחתי לעצמי אני לוקחת שוב את עצמי בידיים .ככה בלי חלומות , בלי טעויות של מתחילות בלי ערימות של ציפיות עד השמיים .ככה כמו שאני , כמו שהבטחתי לעצמי אני לוקחת את העניין ברצינות .ככה בלי מהומות , בלי להוסיף משמעויות אני לא מוותרת על ההזדמנות .למה עד שהגעתי , עד שנגעתי קצת נעלמתי , קצת השתגעתי ?לא שהייתה לי ברירה פשוט ככה יצא , ככה יצא , ככה היה..."[[השיר של איתי/ איה כורם]] החלטתי שאני לוקחת את עצמי בידיים. די כבר, חלאס להרגיש מסכנה, לרחם על עצמי. זה מוריד אותי, מחליש.אני לא רוצה לגמור ככה. לא רוצה להיות באותו המצב שהיא נקלעה אליו.כמה טעויות אני יכולה לעשות? כל פעם שאני עושה משהו תמיד יש מישהו שנפגע מזה, שיוצא נעלב. למה זה ככה?! אני לא יכולה יותר. אני מרגישה כאילו נועדתי לעשות לכם רע. נמאס לי מזה כבר. אני שונאת את עצמי על זה. אני לא יודעת מאיפה זה יוצא. הרי לכל אחד מאיתנו יש יצר רע, והחוכמה היא להתגבר עליו, להתגבר על האגו.אני לא רוצה ליפול, הו לא, לא שוב.לא רוצה, אני יותר חזקה מזה, זה החיים שלי, הטעויות שלי והבחירות שלי.אז אתם שם? די לנסות ולשלוט לי בחיים.&nbsp;אבל שאני מסתכלת על זה? ת'אמת שעכשיו המצב מתחיל להשתפר. אני לא רוצה שוב לפתוח פה לשטן, כמו שעשיתי פעמים רבות, אבל אני מרגישה יותר טוב נפשית. החברות מחזיקות אותי, באמת תודה. אני כל פעם מופתעת לטובה מהנכונות שלכן לעזור ולגרום לטוב. אני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיכן. אתן כמו רשת כזו בעלת 80 שכבות. שגם אם שכבה אחת נקרעת יש מתחתיה עוד מלא שכבות שיימנעו ממני ליפול אל התהום. אני אוהבת אתכן כמו שלא אהבתי בחיים. כי אתן הכל בשבילי, באמת. גאד אני כל כך מבולבלת. שנייה אחת אני שמחה, צוחקת מאושרת, ובאמת מחייכת חיוך אמיתי. חיוך מהלב זוהר נוצץ. אני נהנת הכי שבעולם, אני שמחה אני צוחקת, והכל אמיתי. לא רק כדי שלא יישאלו או רק כדאי לעשות כאילו. אלא באמת, אני מראה לעצמי שאני מאושרת. אבל שנייה אחר כך אני דיכאונית. אני מאשימה את עצמי בכל מה שקורה וגם במה שלא, ואני מרגישה שאין טעם לחיים. אין לי ריגושים, הכל צפוי והכל מובן מאליו. אני מבולבלת, מתוסכלת, משתנה. אולי אני פשוט מתבגרת?...אני מבטיחה לעצמי כל כך הרבה הבטחות, ואני גם מבטיחה לעצמי שאני אקיים אותם, כי זה מגיע לי אחרי הכל.. לא?אני אתן לזמן לעשות את שלו, לדברים להירגע ולנוח מעצמם. אני אראה לאן אני מתגלגלת, אני אהיה ספונטנית. אני אהיה חדשנית ובוגרת. אני אהיה מקורית, אופטימית, שמחה, חכמה, ומתוחכמת. אני אלמד מהחיים, אלמד מכל שנייה ושנייה. אבל הכי הכי? אני אהנה מהחיים.תקופה חדשה מבצבצת בדלת, מציצה. והנה הופ, היא נכנסה.הנה התחילה לה תקופה חדשה, טובה. יובל חדשה.
 שיהיה לכם יום טוב אנשים.  יובל 3> | |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
