אני בדרך שלי :]

ושוב המחשבות שמציפות אותי..

איפה הילדה שתמיד ריגשה אותי בכל משפט?

איפה הילדה שתמיד שאלה אותי אם הבגדים תואמים?

איפה הילדה שתמיד הייתה פה להקשיב לי ?

איפה הילדה שאהבה לשחק סבתא חושך ?

איפה הילדה שתמיד קראה לי 'תינוקת'?

איפה הילדה שהיינו מתכתבות בדואר?

איפה הילדה שאהבה לספר לי דברים ?

איפה הילדה שחווינו כמה שנים טובות ביחד?

איפה הילדה שתמיד נלחמה על הטוב בשבילי ?

איפה הילדה שהיה לה אכפת מימני ?

איפה הילדה שאהבה ללכת לקניון ולסרט ביחד?

איפה הילדה שהתרגשה מכל מכתב שלי ?

איפה הילדה שלא הייתה חייה באשליה ?

איפה הילדה שגם ברגעים הכי קשים שלי תמיד הייתה שם בשבילי?

איפה הילדה שלא נתנה לחיוך שלי לרדת?

איפה הילדה שאהבה אותי לא משנה מה אני עושה ?

איפה הילדה שתכתוב על השולחן כל היום 'cool' ?

איפה הילדה שהראשי תיבות שנאמרו הכי הרבה היה 'טיפשה' ?

איפה הילדה שעברה איתי את הגיל הכי קשה?

איפה הילדה ששרה איתי בבת מצווה?

איפה הילדה שתמיד נתתי לה רמזים כדי להבין אותי?

איפה הילדה שראתה לבד את העצב בעייניים שלי ?

איפה הילדה שידעה מתי החיוך אמיתי ומתי מזוייף?

איפה הילדה שחולה על ממתקים?

איפה הילדה שרק חושבת שהיא שמנה?

איפה הילדה שתזיל עכשיו דמעה שתקרא את זה?

איפה הילדה שהצבע הצהוב זהר לה מהעיניים ?

איפה הילדה שנשברתי , תמיד חיזקה אותי ?

איפה הילדה , הילדה שהייתה החיים שלי .?

איבדתי את הילדה הזאת ..

לפעמים כ"כ קשה להגיד מה שבאמת מרגישים , ואין את האומץ ללכת ולדבר.

הלוואי ויום אחד הילדה הזאת תיזכר בי..

ותאהב אותי כמו פעם , ותצחק איתי כמו פעם , שתשיר לי שירים כמו פעם , שתזכיר לי שתמיד יש יותר גרועים מימני .

אני אוהבת אותה כל כך !

והיא לא מבינה אפילו כמה שהיא חסרה לי .

גם שאני מכחישה, גם שאני בוכה, תמיד חסרה לי התמיכה שלה, החיבוק שלה.

Te necesito mucho!