
חזרתי כרגע אחרי ארוחה טעימה במיוחד של מוקפץ וסושי:)
היה טוב!!!
אבל עדיין לא כל כך טוב לי...
מחר לעזאזל יש לי ניתוח!ב11:30 בבוקר..לא משהו מסובך..ואני משתחררת הבייתה ישר אחרי..
אבל עדיין זה מציק לי...אייייי שונאת בתי חולים..קופות חולים..רופאים וכל מה שקשור בזה...

נקווה שיהיה טוב...

(אז מחר בערב אני לא הולכת לעבודה למה אני אהיה עם תפרים ולא בא לי לקרוע אותם

)
ההרגשה שלי לא משתפרת במיוחד מהעובדה שנשאר לי שבועיים לעבוד...
(כן אחרים היו אומרים אווו סוף סוף מנוחה מהעבודה)
אבל בדוגרי זה לא כל כך רע לעבוד בחנות שאני עובדת בה..
התרגלתי לאנשים,למקום,לסדר יום -שזה לקום ב10 בבוקר לעשות סידורים וב3 לעבודה עד הערב ואז לבוא מקלחת ולישון..ויום למחרת אותו הסיפור..
זאת מן מסגרת כזאת..ובן אדם זקוק למסגרת!!במשך שנים הייתי במסגרת של בית ספר ואחרי שסיימתי הלכתי לעבוד ומצאתי לעצמי עוד סוג של מסגרת...ועוד מעט צבא...אז בכלל....
לפעמיים ניראה לי שאני אתגעגע לכל הקטע של החנות...אפילו למנהל שלי...חח עד כמה שזה נשמע מצחיק..
אבל הוא לא רע!!!(אחרי חצי שנה שאני עובדת שם..אולי גם אלי יתגעגעו...את העובדות החדשות לא ממש מחבבים..רוצים שאני אשאר!!חח)

עוד חודש בדיוק...אני הופכת רשמית לרכוש צהל!
כבוד!!!
שבוע הבא כניראה אני אלך עם אבא לעשות קניות לצבא..
