|
| 9/2007
כימיקלים
תריחי, תריחי את המילים שלך בעצמך תדחפי
לנחירי האף שיעלו למעלה שיגיעו
למוח תהפכי, תהפכי את המילים שלך בעצמך תהפכי לאבקה לבנה עם כרטיס
אשראי תהפכי, קפלי שטר של מאתיים ותריצי, תריצי
את כל המילים שלך בעצמך בהילוך אחורי תריצי
איך את אומרת
לי לא צמח בר אבל תריחי את הניקיון
תמיד חשבתי שלניקיון לא צריך בכלל להיות ריח ספגי
ספגי את הכל לתוכך השתמשי במילים שלך בעצמך
כבתור חגורה כל הבטן שלך יוצאת משם צמיגים של
מילים ואת נוזלת לתוכי איך פעם לא אכלתי
שבוע ימים כי מישהו אמר לי בוקר טוב
איך, איך את אף פעם מחשמלת אותי עם המילים שלך
מחשמלת ממירה את המילים שלך בעצמך ממזלג לסכין וחוזר
חלילה איך, יצרו את הגשם הזה בשבילנו איך את לא
רואה איך כבר שתיים, המילים שלך אצלי זה
בית מתפורר מול בניין נוצץ עם שלושים קומות זה
המילים שלך, העט שלי זה המילים שלך זאת הציפור הקטנה
שם למעלה נופלת נופלת קמה לקום, איך, רק אל תשני פה כלום
איך יש לך ר' מצחיקה וכל הזמן הזה לא פערתי פה לאגור אוויר כמו ולאמר לך
כי זמן זה זמן ואת זה לא.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
