לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אני אמא


הרבה שנים חיכיתי לרגע הזה. חיכיתי ובסוף זה קרה, אני אמא. אני אמא של אוּרי, שנולד בהדסה עין -כרם, ב-28 במאי 2007 לאבא ואמא שמאד מאד אוהבים.

Avatarכינוי:  אמא של אוּרי

בת: 63

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2011    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

2/2011

ביום גשם אחד...


יום א' הוא יום תל-אביב שלי.

אני יוצאת מוקדם בבקר לקורס מדריכי התפתחות תינוקות ב"מכללת צעד ראשון".

האמת היא שעד היום כבר חודשיים בערך מפתיחת הקורס לא הצלחתי להבן מתי לצאת מהבית כדי להגיע נורמאלי לשם...

אתמול יצאתי בבקר, אובך נוראי בקושי הצלחתי לנשום, תכננתי להיות בקורס וללכת לבקר את שרון (אחותה של גיסתי גליה) שילדה.

הגעתי לתל-אביב ולקורס, ובסביבות הצהרים החל גשם, שניקה את האויר.

בשתיים וחצי כשהסתיים הקורס, יצאנו מהבנין ופתאום החל לרדת גשם, זלעפות.

הלכנו לנו לתחנת האוטובוס ועד שהגענו היינו רטובות.

ואז כשעמדנו בתחנה, איזה איש מאד מאד "נחמד" החליט שהוא חייב להרטיב אותנו ונכנס הטיסה לשלולית עם האוטו שלו.

עכשיו כבר היתי רטובה לגמרי, המעיל היה כל כך רטוב שאי אפשר בכלל היה ללבוש אותו.

ויתרתי על הביקור אצל שרון והבונבונית הקטנה..

ונסעתי ישירות לירושלים.

בדרך דברתי עם אבא, סיפרתי לו שאני רטובה ולכן באה הביתה בלי להתעקב בדרך,

בקשתי שלא יבוא לקחת אותי מהתחנה המרכזית כי לא רציתי שאורי יהיה בגשם.

כשכבר היתי י קרובה לעיר אבא התקשר ואמר לי שהוא בתחנה המרכזית...

 

כשהגעתי,

ראיתי את אורי עם מכנסיים 7/8 עליהם עדיין נמצאת התווית...

אני רטובה קפואה מקור ורואה את  אורי לבוש ככה,

כל כך התרגזתי,

למה הוא עם מכנסים קצרים???

מה קרה לבגדים שאותם הוא לבש??

אבא סיפר לי ברח לו פיפי והוא קנה לו בגד חדש....

(ואבא הרי הוא גבר, מה הוא מבין בבגדים???)

אבל למה קצר??? שאלתי בכעס.

ולמה המעיל שלו לא סגור???

ולמה ולמה ולמה?????

צרחתי "אמרתי לך לא לבוא לקחת אותי!!!!!!

 

מזל שאוטו היה קרוב...

התיישבנו באוטו, לא לפני שהתרגזתי גם על אורי שהלך לאט מידיי לטעמי,

פתאום תפסתי את עצמי, הרי אבא רק רצה לעשות לי טוב,

שלא אעמוד בגשם הנוראי הזה ואחכה לעוד אוטובוס כשאני כולי רטובה...

ואני במקום לומר צורחת וצווחת...

 

אחי התקשר אלי,

סיפרתי לו והוא דרש לשמוע התנצלות שלי בפני אבא....

התנצלתי,

כמובן שהתנצלתי.

 

 

גם כאן,

בפוסט זה אומר לאבא...

 

סליחה שצרחתי, ותודה שחשבת עליי ודאגת לי.

 

 

(נכון שהיה חמוד מצידו לבוא לקחת אותי????)

 

נכתב על ידי אמא של אוּרי , 21/2/2011 14:27   בקטגוריות אני, דאגות, הורות, חורף 2010  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אמא של אוּרי ב-24/2/2011 09:03




60,787
הבלוג משוייך לקטגוריות: משפחתי וחיות אחרות , האופטימיים , 50 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאמא של אוּרי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אמא של אוּרי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)