בין ידיך הייתי חתיכת נייר

כתוב בי מילים שלא ידעתי

על בושם ספוג בכר

על אודותיך הרדומים בחיקי

על רגשות פועמים  באותיות מחוברות

משרבט על פניי זכרונות, זכרונות

אך מה עליי כשדפי נגמר?

שומר נפשך משוליי-נייר

ממעידה אפשרית או להב הקצה

כי אם תיחתך כל הרגש ניגר

וכתמיך ישמשו לראיה

שפעם אכן היינו

שפעם רצינו

 שנהיה