לא רציתי להיות מעבר לפרח, צומח לעתו וממלא את תפקידו כחליטה. |
 כינוי:
בת: 31
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
דצמבר 2013
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | 31 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 12/2013
היא חזרה בתשובה
מה אני אל מול אלי? רק שירה גוף אילם בזמן דוהר  תעתועי אושר ושיקרי תבל אולי קיים חופש מעבר לפחד נשיקה מעוררת ייצר נוכל ומה אני? זן נכחד
את מי אשאל? ולמה אצפה? ולמה אנו חיים כלל? עירומים נולדנו ועירומים נמות עוצר נשימה וסוגר מעגל
למנות את גרגירי הזמן נדמה שאין לו סוף וכשכל חלקיק במקומו נשלם גם אתה- זמנך חלוף
________
והנני עוד, אובדת עצות ותפילות. כמוהן-כמוני, משתרבבות ברוח הסערות הזו. אבודות- טועות- תועות. ודרכן מן הארץ עד השמימה, רחוקה מאין תקווה. והחור הענק שבמרכז גופי, במקום להרים אותי מעל לאצבעותיי המתוחות והחרוכות ככפות רגליה של בלרינה כושלת , מכביד עליי משקולות. ופני פונות למטה. אך עיניי...עיניי רואות רק שמיים. תמיד שמיים. כאילו נפשי תלויה בהם. אתמול בכיתי את כל תוכני החוצה. התאבלתי לילות שלמים. בגדיי קרועים, גופי עפר ואפר, אבלה למופת. יושבת שבעה כבר חודשים. אתאבל על עצמי. רק על עצמי.
לו הייתה לי תשובה, אז הייתי חוזר..
אני רוצה לדבר בשפה שלך, במילים מקראיות המגוללות מענה. למד אותי ואקשיב, למד אותי ואדבר.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
