השירים ששתקו במשך שנים
התחילו שוב לדבר
הם מקשקשים על געגוע וחזרה
על משמעות של אהבה
על האדם שיצא לחפש בעולם
למרות שכבר מצא
רק כדי שקרונותיו יהיו עמוסים
בחוויות
בריגושים
ואני עצמי כבר עמוסה
וגלגליי כבדים וחורקים
לא יידעו שוב אף מסע
ניפחתי את עצמי בנוסעי אורח
שנכנסים אלי,
ומשאירים בי
שאריות מליבם
ולאיטי אני מתמלאת
בבדידות ושבירונות
בהשתקפויות של זכרונות
ובלב שבלילות
לא נרדם
השירים ששתקו במשך שנים
חזרו שוב לדבר
הם מקשקשים על גורל ועל קיום
על סיבות בכל בוקר לקום
על אהבות קרועות
כמו דפי טויטות
מנסים להיכתב שוב ושוב
לעוד סוף של לב שבור
ולעוד סיום עצוב
ואני שכבר כתבתי על עצמי אנשים
ושכתבתי לא פעם סופים
את הסוף הזה
איני מצליחה לכתוב
השירים ששתקו במשך שנים
שבו שוב לדבר
הם מקשקשים על ריגושים וחיפושים
על אהבה דחוקה במרתפים
על לב נעול במגירות
כדי שהאדם יוכל להמשיך לחוות
להתכחש לאמת
ולהיות עוד שוטה למופת
אבל הפעם אני מחזירה להם בקריאה
לכל השירים שעוד תשמע
שאני יודעת שהשיר שלנו ייכתב
והוא ידבר על אהבה ועל כאב
על געגוע משתק
שהעולם הרחיק
אבל הלב מפציר להתקרב
וכל השירים שתשמע
יגידו שהאהבה שלך
נשארה מאחור
ועליך לחזור
כי אולי העולם הוא גדול
אך לך אין כל צורך בו
וידייך בדיוק בגודל המתאים
לאישה שחלמת עליה
שראשך ממשיך עליה לשאול
וביום שתקץ מנדודי השוטים
היא תחכה לך
בלב קרוע
בין סדינים שלמים
ובנתיים הלב שלי מקבץ חיוכים
ואני מעט בוכה
ואני בקושי רואה
שהעולם מדבר אלי
ואומר שאתה חייב ללכת
כדי שתוכל לחזור