היו שכבר קראו לך 'אהובה'

ולשוני שלי סבוכה

נפלה שולל

כשבוית מלחמה

ולא תוכל לך לקרוא

או לך לנשוק

כי היית עוד אדמה

יפה יפה

וכבושה

היו שכבר היו לך מיטה

ואני סדין רפאים

סתור על חזך

מושלך על שיפולך

גאה

אך לך לא אהיה

עוד קרבן

אלא הטורף

הנטרף

קנאה

ומה לי תהיי,

אם לא אהובה?

חילקת מעצמך

הנה והנה

פזורת נפש

וגוף

ויופי שפוף

ולא השארת לי דבר

לאהוב