לא עידכנתי הרבה זמן,בגלל השבוע העמוס שעבר עליי

פסטיבל פסטיבל פסטיבל

זה כל מה שקורה בזמן האחרון

סופסוף,זה מחר,מחר הפסטיבל הזה שכולנו חיכינו לו בצפיון

אבל הריקוד שלנו נראה כ"כ גרוע

כולם עושים טובה שהם רוקדים ושרים

זאת השנה האחרונה שלנו,ההזדמנות ההאחרונה שלנו לנצח

ודווקא עכשיו הכל מתפורר

הרבה בוכים ,

פורשים מהפסטיבל

והמדריכים דווקא עכשיו החליטו לאכזב.

הזדמנות האחרונה,צריך לתת הכל!

את כל מה שאנחנו יכולים,מכל הלב.

זה חשוב לכולנו אבל כנראה שלא מספיק אם זה היחס

אנחנו לא עומדים לנצח השנה,למרות כל מה שאומרים

חוסר שקט,בלאגן,ובדיחות שלא במקום (כן,אורי ואמיתי-חלאס,אתם לא מצחיקים =\ )

והיא,היא הורגת אותי,

ליאת הזאת.

היא החשיבה אותי החברה הכי טובה שלה

למרות שאני אף פעם לא אהבתי אותה באמת, כי היא;

צבועה

סכסכנית

שקרנית

קנאית

מעוררת רחמים

ולא רצויה

אבל הכי חשוב?גורמת לי לרצות למות.

בגללה,כמעט עשיתי לעצמי שטויות,

בגללה,כמעט שחזרנו לבאר שבע.

היא שוברת אותי,בדיוק כמו שהיא רוצה.

אני יודעת,אני מכריזה עליה כמנצחת,אבל בנינו? היא המפסידה.

היא מפסידה את האישיות,את הכבוד עצמי שלה,היא מפסידה את כל המחשבות עליה

היא מפסידה את האנשים

והיא כבר הפסידה,אותי.

תנו לי דבר אחד,רק אחד;

לקחת דלי מים ולשפוך על הפנים שלה,כדי שהמסכה או הצבע יזל וירד

וכולם סופסוף יראו מה היא עשתה לי ומה היא עושה לי עכשיו

אני אפילו לא יכולה לדבר על זה,ולא להגיד לאף אחד

כי אף אחד לא יבין.

בכיתי שלושה ימים ברציפות בחזרות,בגללה

כמה עוד אפשר להתעלם ממנה?

מהסבל שהיא עושה.

תמיד כשהיא מולי שיכבה אטומה מכסה את האישונים שלי

כדי שאני לא אצתרך באמת להסתכל עליה ולראות את הפרצופים שהיא עושה לי,

ואת החיוך "מכריז על מלחמה" שלה.

את לא תנצחי אותי,מה לא מובן?

כי...אותי לפחות אוהבים,ממך רק פוחדים.

את גורמת סבל לאנשים.

לא אוהבים אותך ותאמיני או לא,את מודעת לזה ומנסה להכנס בכוח

מה שגורם לכולם להדחיק אותך יותר.

___________________________________

יש בי תקווה....אולי בכל זאת ננצח....

אני מקווה....כי בשבילי זה יהיה הנצחון הראשון

אני רוצה להרגיש איך זה לנצח

אני רוצה בעצמי לחייך את חיוך הנצחון,לשמוח שלא הזעתי לשווא

שכ"כ הרבה סבל ודמעות שנראו בפניי כולם בשבוע האחרון לא לחינם

אני החלטתי...;

אנחנו ננצח!

פסטיבל ביצרון 2007  Here We Come!