את השיר הבא כתבתי כשהייתי באילת.על החוף.
נבואה שנשכחה.
כתבה:אני
לחן:בתהליכים
השיר הזה מכוון אלייך
האור הדהוי מתחת טלפייך
הוריד את הערב מחורר הכוכבים
והשתיק את נהימת הגלים.
משתקף בשמיים נטולי צבע
לא מודע ומתכחש לנפלאות הטבע
זה אתה שכבלת אותי בין שמיים וארץ
זה אתה שטבלת אותי במים ובמרץ
טרועת קרן-יער מכריזה על בואך
משחזר נבואה שמזמן נשכחה
זונח את העבר ולא מביט לאחור
משנן את ההווה כי אין טעם לזכור
צילם הכבד של רכסי ההרים
מתפשט ומכסה את שכבות הגלים
רוח חמימה מדפדפת בין דפים
כותבת את שימך החקוק בענפים
אלפי אבנים זורמות בין אצבעות רגליי
בד המשי ששלחת מחליק בכתפיי
תפסיק להתכחש למציאות שסובבת אותך
זה העולם השדוף שבנית לעצמך
טרועת קרן-יער מכריזה על בואך
משחזר נבואה שמזמן נשכחה
זונח את העבר ולא מביט לאחור
משנן את ההווה כי אין טעם לזכור
הגלים שנקטעים בדרך אלינו
ההולכים ולא שבים אל תחת חסותינו
כל התמים שברע לנגד עיניינו
נקודת הדיו שבסיכום חיינו
מפרקת משפטים
אורזת את המילים
אני בדרך אלייך כדי לאמת את הדברים
רצועות של גשרים
הטעויות שבסיפורים
אני בדרך אליך כדי להוכיח את החיים.
אני לא מרבה לפרסם שירים,אבל הרגשתי שאני צריכה.
מקווה שאהבתם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
