לא רציתי להיות מעבר לפרח, צומח לעתו וממלא את תפקידו כחליטה. |
 כינוי:
בת: 30
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ינואר 2016
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | 31 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 1/2016
מלחמות יחידים
יישרתי מסמר, 90 מעלות, בצפון מזרח בית חזי,
את חודו נעצתי כדיגלון במדשאות הגולף, והוא זקוף ומחכה לבשורה.
ולעומתו, בציר השטן, אילפתי היטב את הפטיש, הלוך ושוב עד להודעת "זה אינו תרגיל", ובאינסטינקט בריא של ישראלית מאויימת מהשורה, יכה הפטיש בשכמות המסמר ויקרע כל כלי דם שעומד בדרכו אל הלב המונשם.
ויינעץ.
רק האדם הבורח מהרגש יכאיב לעצמו באישון ליל בכדי להרגיש.
אני הוא האדם, שבשנה האחרונה ערבלתי את המלט וכשהיה כשר למהדרין, ייסדתי את עצמי, כיאה לכל דומם מתגרד וצרריך שיפוץ. משכתי עצמי בבטון, מכף רגל ועד ראש, מילולית,
כי אם לא אהיה יוצרת, אהיה היצירה!
הפצרתי.
אבל המילים דהו, המכחולים, כנשק שאחרי הקרב, הונחו ואינם מזדקרים עוד. אינני יצירה.
תופעות לוואי של מסע החיפוש העצמי הוא להיות עצמך.
להתמודד עם שדיך ולגרום להם להתיישב על שתי רגליים אחוריות כשאתה מוציא עוגייה. זה קשה עד בלתי אפשרי.
תופעות הלוואי של העצמי הן הלבד.
והינה לעינייכם אני מטיחה בי פטישים.
מלחמות יחידים הן הקשות ביותר.
לך תצפה את התנועה הבאה של הדמות המתועבת במראה. לך תגבור על מי שצופה אותך ואת מהלכיך.
אך אני מצליחה. לאט, בצעדים של מאחר מהמערב לשיעור מדיטציה במקדש.
אני מצליחה.
הייתי יוצרת לפני שהתנוונתי, כך שלמזלי יש ברשותי את כל הכלים לפסל בי נפש חדשה, להעניק לה צבעים סמוקים ועזים. כאלו שהסתייגתי מהם, כאלו של קיץ.
ואותה המראה שנלחמתי בדמויות בה שחיקו אותי שוב ושוב בבוז,
תראה לי כמים.
צלולים.
נפש צלולה.
הרים ירוקים.
שמש מנומנמת.
אהבת גבר
ומעל הכל,
אהבה עצמית.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
