לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


לא רציתי להיות מעבר לפרח, צומח לעתו וממלא את תפקידו כחליטה.

Avatarכינוי: 

בת: 31





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2013    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

10/2013

הבל החורף


למה אני הכי מתגעגעת?


להבל החורף.

לנשימת הרוח הצוננת שמחליבה חלונות שקופים.


לשמש בדמות ירח.

כדור אור חיוור ששערות-קרני השמש שלו נשרו בהברשת ענני כסף רטובים

וילד שנבלע במעיל ניילון, מותח יד רכה ומתוחה וצועק "אימא, יש ירח באמצע היום!"


לאור הלבן החולמני.

שפוגע בחלון העטוף בטפט האדים, ומתיישב ברכות על הפנים השקטות שמסתכלות דרכו החוצה. 




לקריסטלי הטל הגשום.

אבני זכוכית מימיים, נוצרו מהזדווגותם של השחר העולה והאוויר מתוח הגשם. מפוזרים על כל חסר הגג כעדיים.




למנגינת הדממה.

לחן אצבעות החורף שמלטפות את הקלידים שבגבי העננים. כל אקורד מנער גשם ארצה ומבריח רעש לבן ואנושי.



כמה שלווה יש בחורף.


תהליך זיכוך של הגוף והנפש.















נכתב על ידי , 26/10/2013 02:44  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אישה בלון ב-8/11/2013 18:27
 



שוטה


גדל לך זאב בעדר כבשים והרי לך כבש נוסף, רכוס במעיל פרווה ושיניי בשר רדומות.



קח לך יען גנוזת מעוף ושימה חודשים בלהקת חסידות.


ברגע הנדידה, קלילות רגליים ודואות במפרשי כניפהן, יתלשו מנופם המוכר לטובת מסע אל הנוף האחר.


והרי לך יען מגושמת בעלת אמצעים לא מספיקים לתעופה, שבורת חלומות, כנפיה לא ידעו עננים לעולם.


קח לך שוטה וזרקהו אל תוך ההמולה המאופקת בתירוצי הנימוס והנורמל, והרי לך אדם לוקה שיגעון.


מוכה חוסר היגיון ושיקול דעת משובשת.



אך קח לך את אותו המשוגע ושימו בין אמנים, והרי לך, יוצר גאון.


 


קחו אותי ותלשוני משורשי הבוציים, ושיתלו אותי בכל נוף אחר, קצת יותר ירוק ונושם.



והרי לכם, לא עוד עשב, אלא פרח יפייפה.


האמנם?


 


ואולי זו אותה אחיזת עיניים ובעוד רגעים ספורים תאבד תחושתה ותיאחוז בכזו חוזקה, עד פציעת האשליה?



ואולי השוטה הוא אני, מוסוות היטב בסביבה יציבה.



האפשר לדכות נפש פגומה בהרחקה מן הנסיבות?


 



״נועם, במחזה שכתבת בחרת בדמות ראשית לא בריאה בנפשה. אך מה התהליך  שבחרת להעביר אותה?


הרי להחלים מהשיגעון לא תוכל עולם״


 


 



-הקטע נשלח דרך הטלפון הסלולרי-

נכתב על ידי , 14/10/2013 19:53  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של דמדומי האלים ב-3/11/2013 22:59
 





29,276
הבלוג משוייך לקטגוריות: פילוסופיית חיים , שירה , ספרות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאישה בלון אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אישה בלון ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)