התעוררתי על מיטה בחדר צדדי, המשרתת נתנה לי לשתות מים ,ואז היא עזרה לי לשים נעלים, ולבסוף היא עזרה לי לצאת לאולם. אמא באה בריצה ושאלה אותי אם הכל בסדר איתי ואם אני מרגישה טוב?
"אני בסדר אמא"
"את בטוחה? לא מתעלפים סתם ככה בלי שום סיבה"
אתם יודעים אני חושבת עד היום שהיא ידעה הכל על אחמד מההתחלה ופשוט לא אמרה כלום.
*&*
אחמד חזר למקום שבוא הוא עמד לפני שהיא באה אולי זה בגללי אולי אני עשיתי לה משהוא רע? אני אשם איך נתתי לבובה הזו לצנוח מבין האצבעות שלי?!? למה אני כל כך מטומטם היא הייתה כל כך קרובה אלי...
"מה קורה אחי למה אתה בדיכאון?" עלי הגיע וקטע את חוט המחשבה שלו
"מה? מה? סליחה אני לא פה.. כן אחי שמתי לב סליחה"
" זה בסדר העיקר שהיא הגיע כמו שאמרתי.."
"כן הגיעה ונעלמה...:
"לא אחי הגיעה והגיעה תראה היא שם עם האמא שלה..." אחמד הפיל את המשקה שלו והלך כמעט בריצה לכיוון שלה .
*&*
הוא מאד יפה חשבתי לעצמי, הייתי כל כך מרוכזת במחשבות עליו שלא שמתי לב שהוא נעמד מאחורי
"סליחה אדוני אתה האב של הדבר היפה הזה?" הוא פנה לאבא שלי ואני קפצתי הצידה בבהלה
"כן למה הוד רוממותו מתעניין?"
" כי תהייתי אם אני אוכל לרקוד איתה מעט"
"בטח בטח אתה מוזמן"
ובלי שיכולתי להתנגד כבר הייתי בזרועותיו ורקדנו לנו על הרחבה אני ריחפתי לי בין שמים וארץ והכל נראה וורוד, ואז הוא הציע לי לשתות והסכמתי ואז הוא הוביל אותי החוצה אל גינה רחבה וענקית שממנה יכולתי לראות את כל ביירות הוא הוביל אותי לספסל עץ בפינה של הגן מעל לספסל היה עץ גדול זה היה מקום מושלם הוא הושיב אותי ואז התקרב אלי השפתיים שלו רפרפו על שלי הוא כרך את הידיים שלו על הכתפיים שלי הצמיד את השפתיים שלו לשלי ואז נשמעה צעקה
"אחמד!!! איפה אתה אבא שלך קורא לך פנימה זה לא מלכותי שאתה נעלם לך עם אישה"
אחמד נאנח לקח את היד שלי ויחד חזרנו לארמון.
*&*
נכנסנו פנימה והשתרר שקט כולם הסתכלו עלי ועליו יחד אחמד התעלם מכולם ומשך אותי לרחבה. רקדנו על הרחבה ובסוף הריקוד אחמד התנתק ממי ואז הכל קרה מאד מהר הוא ירד על הברכיים והוציא קופסא קטנה ושחורה פתח אותה ובפנים נחה לה טבעת זהב קטנה הוא הסתכל לי לתוך העיניים ושאל:" התנשאי לי?"
המשך יבוא...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
