לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


כינוי:  Banana Juice

בת: 30





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

אני מדוכדכת


אני פשוט כשלון!

אני לא מאמינה שקיבלתי 84 בערבית, זו חרא שפה, אני שונאת ערבית!

עדיין לא עיכלתי את זה. די די די! אני עוד שנייה בוכה פה. וווווווווווווגגגגגגגגגגגג *אמור להיות בכי*

זה כזה עצוב. דייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי.

אני חייבת שתעודדו אותי.

 

עוד חודש וחצי אני אמורה להגיש עבודת שורשים, העניין הוא שעדיין לא התחלתי! ווווווווווווגגגגגגג.

אני לא יודעת אפילו מאיפה להתחיל ומתי להתחיל!

כל פעם שאני רוצה להתחיל אני צריכה להתכונן למבחן או לעשות שיעורים וווווווווווווגגגגגגגג.

טוליס- את תבואי אליי ביום שבת ותעזרי לי, סבביישן?

הרעיון המדליק שהמצאתי לעבודת שורשיי הוא "מוזיאון משפחתי" כלומר כל העבודה היא אמורה

להיות מעיין מוזיאון כזה, חשבתי בינתיים על החלק של העץ משפחה- איך זה התקשר למוזיאון.

אני צריכה לחשוב גם על השאר. מתישהו. כן.

 

אני עצובה כי אין לי תמונת כותרת.

 

וווווווווווווווגגגג.

מחר יש לי מבחן במורשת, קיביני מיני!

זה כזה מפגר מורשת!

אוופנס.

מחר אני אמורה לקבל מבחן בלשון ככנראה קיבלתי בו פחות מ-70 ובמקרה הטוב 70. T________T

 

טוב אז אני כאן הולכת לעשות שיעורים או להתכונן לאחד מהמבחנים שלי.

 

ביי.

 

ביי.

 

ביי.

 

טוב נו ביי.

 

ביי!

 

ביי...

 

ביי.

 

 

ד"א שחיתי היום ק"מ, נכון מגניבוש?

 

נכתב על ידי Banana Juice , 17/2/2008 18:53   בקטגוריות טמטום אינסופי, דברים קטנים, מחשבות, מחשבות ותהיות, מילים, עבודות, שטויות, שפות, שעמום, שיעורים, שחרור קיטור, בית ספר  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



כמה מפתיע שפתאום אתה מגלה ש...


אבא שלי טס לפראג.

הוא יחזור רק עוד 3 ימים ):

ועד אז אני אהיה ממש בבאסה..

מי יכין לי כריכים טעימים לבית ספר?

מי יכין לי כל ערב תה טעים ובבוקר קפה?

מי אם לא אבא שלי.

(אמא יכולה גם, אבל האבא השף אצלנו)

 

לפחות הוא יקנה לנו הרים של מתנות!

וביקשתי ממנו תיק כתום של ג'נספורט או כל תיק גב כתום אחר!

מקווה שיהיה שם.

וכמובן הוא יקנה לי המון המון שוקולד.

בפעם האחרונה שההורים שלי טסו לפראג שזה היה לפני כמה שנים טובות כשהייתי עוד קטנה,

הם קנו לי המון המון שוקולד של 'מילקה' עם הפרה הסגולה הזאת, ונחשו מה?

אני בהיותי עדנה הפרה, הייתי פרה גם כשהייתי קטנה:

אכלתי את כל השוקולד בבת אחת עד שכמעט לא נשאר שוקולד ואז הקאתי הכל!

מי סתומה, שמנה ויפה של אמא ואבא? מי מי?! עדנה הפרונת החמודה (שאז הייתה עגל קטן ליתר דיוק.)

 

וכאן אסיים בנימת שוקולד מריר אוורירי כי זה פשוט יאמממ.

עדנה הפרה.

 

 

עריכה 11.2 12:63

חזרתי מבית ספר ואני כ"כ מעוצבנת.

א.יש לי מחר מבחן במורשת.

ב. עד כמה ילדים יכולים להיות סתומים?     

יש לנו ילד בכיתה והוא רוסי. הוא מתיימר להיות 'פריק', ככה הוא מכנה את עצמו,

אבל באמת? להסביר לכיתת ערסים ופרחות מזה פריק, זה כבר קשה מדי.

טוב זה לא מה שרציתי לדבר עליו. ולעניין:

בקיצור, ילדים נורא נורא מפגרים מכיתתי הלא שלווה בנפשה

אומרים (כאשר הוא לא מגיע): "הוא באמת הלך לשחוט חתול ולטגן אותו" "הוא עדיין לא סיים לאכול את החזיר שלו" ><

זה נורא מעצבן, ובאמת שאני רוצה לענות להם בחזרה ש: "מי שרוסי לא חייב לאכול חזיר ובעיקר אם הוא יהודי"

כאילו הלו למה הוא עלה לארץ? כי זו ארץ הקודש של היהודים. דה. -> אבל אני (בתור אחת פחדנית) נורא נורא

מפחדת מהתגובה של הערסים-לא-יודעת-מה-הם-הולכים-לעשות-לי. רק אם הייתי טיפה יותר אמיצה, הייתי פשוט קוטעת להם את הלשון ומשתקת אותם לכל החיים על כל פעם שהציקו לאיזה חנון, צ'חצ'חית או כל מישהו אחר.

 

להת',

עדנה הפרה.

נכתב על ידי Banana Juice , 10/2/2008 15:04   בקטגוריות אכזבה, אמת, דברים קטנים, מילים, מצב כפית, אוכל, שוקולד, הורים, שטויות, שעמום, קשקושים, פחד, געגועים, טמטום אינסופי  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



והנה זה בא!


סוף שבוע, הא-אה!

 

סוף שבוע מגיע ואיתו כל עסוקי המרובים שאותם אני יכולה לבצע רק בימי שישי-שבת.

 

סוף-סוף אפשר לנוח קצת מהלימודים.

סוף-סוף אפשר לנוח קצת מהאימונים המפרכים.

סוף-סוף אפשר לשבת בספה מול הטלויזיה ולצפות בהשרדות (כי ביום רביעי אני נרדמת ב-8)

סוף-סוף טוליס יכולה לבוא אליי (!)

סוף-סוף כל המשפחה ביחד (רק בשישי )

סוף-סוף יש שוקולד בבית הזה! |לאקשור|

סוף-סוף אני יכולה לשבת במחשב עד חצות למרות שזה בחיים לא יקרה.

סוף-סוף אפשר להתכתב עם טוליס במסן במשך שעות ארוכות.

סוף-סוף טוליס תבוא אליי ונתחיל ליצור קליפים בסימס.

סוף-סוף אני יכולה לעשות מה שבא לי ><

סוף-סוף אני יכולה לעשות שיעורים בצורה נורמלית.

סוף-סוף אני יכולה ללכת לשיעורי מתמטיקה.

סוף-סוף אני יכולה לקרוא את הספר למבחן באנגלית.

סוף-סוף אני יכולה לאכול בצורה נורמלית ובכמות מספקת ללא חשש לאחר לאנשהו.

סוף-סוף אני בבית.

 

שבת שלום לכם!

עדנה הפרה.

נכתב על ידי Banana Juice , 8/2/2008 20:32   בקטגוריות אוכל, אמת, דברים קטנים, מחשבות, מילים, סופ"ש, עייפות, קשקושים, שוקולד, שטויות, שיעורים, שעמום  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
הבלוג משוייך לקטגוריות: ביקורת בלוגים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לBanana Juice אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Banana Juice ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)