ושוב איזו אמירה של עובדיה יוסף מעוררת את כל מחפשי הכותרות מחוריהם. אחרי שהשווה את יוסי שריד לעמלק ולהמן, שצריך לעשות משתה ביום ששלומית אלוני תמות, שנשים שוות במעמדן לעזים ושמי שקורע נייר טואלט בשבת דינו סקילה בציבור (נו, בסדר, את האחרון אני המצאתי - או שלא?...) פגע הרב הדגול בנקודה כואבת באמת - חיילים מתים.

"האם זה פלא אם חס ושלום נהרגים חיילים במלחמה?", שאל הרב. "הם לא שומרים שבת, לא שומרים תורה, לא מתפללים ולא מניחים תפילין בכל יום. פלא שהם נהרגים? לא פלא".(1)

והארץ כמרקחה. למזלו של הרב, לשירותו עומדים מיטב האסטרטגים והיחצנים שברא הקדוש ברוך הוא. כך לדוגמה, הפליא אלי ישי להפוך בדבריו את הרב מזקן טיפש ומקשקש לקורבן דומע, ממש כמו בתכניות הרדיו המשעשעות של ש"ס בהן הקריין בוכה בצעקות תוך כדי שהוא מקריא את מספר הטלפון לתרומה.

"הרב מתפלל יום-יום ושבת-שבת שחיילי צה"ל ישובו הביתה בריאים ושלמים", אמר ישי, "כשחייל צה"ל נהרג, הרב מזיל דמעות, בוכה, מכנס את כולם ואומר: בואו נתפלל".

אכן מרגש. אבל את הפרס הראשון בתחרות "שקרן הזהב" לוקח הפעם בנו של הרב, אברהם יוסף. דבריו של אבי הוצאו מהקשרם, הוא מרגיע, ומוסיף מיד:

"אבא אוהב את חיילי צה"ל בצורה שאי אפשר לתאר. ברגש. אין שבת שבה הוא לא מתפלל לשלומם". (2)

עד כאן סטנדרטי. אבל הנה מגיע הפאנץ':

"בכנס של בני ישיבות הוא אמר לאברכים 'כשאתם יושבים ולומדים תורה אתם מצילים עוד חייל. לימוד התורה שלכם מגן על חיילי צה"ל"

ענק.

ועכשיו לבדיחה ישנה, לא קשורה כלל לשאר הפוסט:

מלך משועמם בממלכה רחוקה קרא אליו את ליצן החצר. "ליצן", אמר המלך, "ברצוני שתעשה מעשה רע, שההתנצלות עליו תהיה גרועה יותר מהמעשה עצמו".

הליצן הנהן בכניעה ויצא מהחדר.

יום למחרת, השקיף המלך מחלון חדרו על הממלכה. לפתע הרגיש צביטה חזקה בישבנו. מופתע, הסתובב המלך וגילה מאחוריו את הליצן.

"מה אתה חושב שאתה עושה?!" שאל המלך בתדהמה.

"אוי, סליחה", אמר הליצן, "חשבתי שאתה המלכה".

(1) (http://news.walla.co.il/?w=/90/1160371)

(2) http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=898232&contrassID=2&subContrassID=21&sbSubContrassID=0