השבוע נאלצתי לעשות משהו שאני מאוד לא אוהב לעשות – ללכת לבנק. אני באמת משתדל להמנע מהמקום המאוס הזה – יש לי חשבון באינטרנט, ובמקרה הגרוע אני משתמש במענה הטלפוני – אבל פעם בשנה, כשצריך לשלם שכר לימוד, אין ברירה וחייבים לאבד שם יום.
בדרך כלל אני מביא איתי ספר להעביר את הזמן בתור, אבל לרוע מזלי הספר שהבאתי הפעם היה בלתי קריא בעליל. נאלצתי לשעשע את עצמי והתוצאה לפניכם.
התור לדלפק הבנק הוא לכאורה מרחב של סדר. שיאה של הרציונליות הקפיטליסטית. סרט נע של אנשים המתניידים ביעילות מקסימלית על פי תזמון של צג מספרים אלקטרוני. אבל רק לכאורה, כי כמו במקרים רבים אחרים, בני האדם פורצים את היגיון המכונה ויוצרים מרחב המנוגד לכל רציונליות.
א. בראשית התור נמצאת מכונה ממנה אמור המחכה לשלוף את פתק נייר שעליו מספר, המסמל את מקומו בתור. אם נסמל את מספר הלקוחות בבנק כולו בשעה שנכנסתי לבנק באות B, ואת מספר התורים שנמצאים לפניי באות T, הגיוני לכאורה, בהנחה מתקבלת על הדעת שלא כל הלקוחות בסניף נמצאים בתור לדלפק שאליו אני מחכה ושחלק מהאנשים נמצאים על אותו תור (בעל ואישה לדוגמה) כי
T קטן מB
עם זאת, בזמן שבסניף נמצאו לכל היותר שישים אנשים, המספר שהחזקתי ביד היה 125, ואילו המספר על הצג היה 960! בחישוב זריז:
T-B=~100
כלומר, או שקיימים 100 אנשים שתחביבם לאסוף פתקי תור בבנק, או שכל אדם בתור לדלפק לקח בממוצע שלושה פתקים (למה?! ראה סעיף ב')
ב. במצב רציונלי, כל אדם המחכה בתור צריך לקחת פתק אחד. אבל כל מי שחיכה בתור בבנק יודע, שישנם אנשים שמחלקים לזרים פתקי תור עם מספר נמוך, המקדם את הזרים בתור הארוך ללא כל תמורה. הייתי יכול להבין נתינה לבני משפחה או מכרים, או אפילו מכירה של פתק מקדם תור לכל המרבה במחיר (זה אולי בזוי, אבל לפחות הגיוני!). אבל אם מישהו פשוט נותן פתק מקדם תור, זה אומר שיש לו יותר מפתק אחד – ובעצם זה שהוא לקח את הפתק/ים הנוספים, גרם בעצמו לניפוח מספר התורים ולמצבו הנואש של הזר המייחל לפתק!
ג. האבסורד מגיע לשיא, כשמסתבר שאף אחד מהפקידים לא בודק שהמספר של הפונה אליו תואם למספר על הצג. יותר מזה – לפעמים הם מעבירים חמישה-שישה מספרים בבת אחת, וגורמים לכך שנוצר תור (!) של אנשים עומדים מול הדלפק – מה שניסו להמנע ממנו מלכתחילה. הפיקוח על הסדר בתור אמור להעשות על ידי המחכים עצמם, שאמורים להעריך על פי זכרונם ועל פי מספר האנשים האם מי שנכנס אל הפקיד הוא האדם הנכון או לא. אבל כתוצאה מסעיף א, אין לאדם הפשוט שום יכולת לבצע את ההערכה הזו – ולכן, בעצם, אין שום דבר שמונע ממני פשוט להכנס אל הפקיד בכל שלב שאני רוצה.
ד. אז למה לא בעצם? מאותה סיבה שאני מציית לכל חוק אחר. וגם בגלל שאז לא יהיה לי מתי לחשוב על פוסטים חדשים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
