חתול בשק. שוב נפל לידיים שלי אוצר שברירי, קצה קרחון מתובל במשב רוח של אינטימיות.
המחשבות שנותנות לך טעם לשגרה, מרפדות את פעולות היום יום בתחושה חמימה ומקפיאה כשאני קוראת ממנו הודעות - קוטיק שלי, the cheshire cat שאני פוסעת אחר החיוך שלו בחשיכה.
אנחנו שוכבים במיטה, אני מביטה בתקרה ומחזיקה את היד שלו על קימור הצלעות והירך
"קוט אתה ישן?"
"לא"
"אני רוצה לומר לך משהו"
"כן?"
"לפניי שגמרת, אני רציתי לבקש ממך, שתעמיד פנים שאתה הטייס ואני המטוס" כשאתה מזיין אותי, הוספתי בלב
"שאתה הטייס
ואני המטוס
ואנחנו בדרך להתרסקות"
-
"מה אמא שלך תגיד כשהיא תגלה שישנת אצל גבר בן 27?"
"מה תגיד כשתגלה שיש לי אמא?"
-
והוא לא נותן לשעה לעבור מבלי להסתכל עליי, עם כל הגופניות המגושמת שלי, מבלי לבהות בי ארוכות ולהכריז בכעס ונחרצות-
"את יפה. מאוד!"
-
יש לי מדי פעם חששות שנגררות ללב שלי על כך שנועדתי למלא איזה חלל ריק שנוצר אצלו אחרי שהוא נפרד מההיא האחרונה שלו
לפניי איזה חודש
ושהוא רואה את זה בתור דבר זמני עד שיתאושש
ושאני ההשראה שלו עד שאסיים את תפקידי בתור אחת כזאת
אבל לבינתיים מושלם לי וגם אם כרגע אני קישוט זרוע מזדמן אני אגרום לזה להשתנות.
"יש לך עירום יפה. גוף לבן וקטן"
"קטנה!"
-
"יש לך טעם שונה"
"לכל אחד יש טעם שונה, זה תלוי במה
אכלתי, בטח לי יש טעם של סמים"
"נכון"
"אם הייתי אוכל נניח תפוחים כל היום
היה לזה טעם של תפוח"
"אני אוהבת תפוחים"
-
יש קירבה של דיבורים וקירבה של שתיקות ושל להשתין בשירותים שצמוד למטבח בזמן
שהוא מרתיח מים לקפה ולהיות סבבה עם זה שהבנאדם הזה שמע כל טיפה שנפלה ואפילו
לצחוק על זה
"את אוהבת כאב?"
בטח
מה
-
"בלה רצינו לדבר איתך. את נהיית אדישה לאחרונה, את עונה בתשובות של כן או לא, הרגשתי שאת מתביישת בי בתערוכה וזו יריקה לפנים אחרי כל מה שעשינו עבורך"
"אתם צודקים, אני לא, אני אשנה את דרכי."
אני יוצאת מהחדר של אבא ומתקרבת לדלת החורקת של חדרי כשאני שומעת את קולו העמום
"זה בדיוק מה שחששתי" "לא, לא יכול להיות, על מה אתה מדבר?" "התגובה שלה רק מוכיחה את זה"
אני חוזרת וסוחטת את אמא, "מה הוא אמר לך?" "שהשיחה הזו הזכירה לו שיחה בין גבר ואשה, גבר שמנהל רומן והאשה מנסה להחזיר אותו חזרה למשפחה והוא רק אומר את מה שהיא רוצה לשמוע כי כבר כל כך לא אכפת לו"
אני אפילו לא אגיב
-
המשך חיים נפלאים יקיריי, הכל מלא בהכל, תרימו את העיניים מהאייפון ותפקחו אותן לרווחה