
אוקיי מוזר ..
בחיים לא חשבתי שיהיה לי כ" הרבה זמן בלוג אישי.
אני כבר לא כ"כ מעדכנת פה ,
ואת האמת שיש לי כ"כ הרבה מה לומר..
זה פשוט שכבר לא כ"כ הרבה אנשים קוראים פה,
אני יודעת שאני חייבת לעצמי את זה - לכתוב פה .
לפעמיים שאני מסתכלת בהיסטוריה , אני נזכרת בדברים שלא זכרתי,
או בדברים שהציקו לי והפתרתי ( :
יש לומר שזה משפר את המצב רוח לדעת שהשתנתי כ"כ ,
מאז שהתחלתי לכתוב פה, סוף כיתה ו', ועד היום.. סוף ח'.
איזה שינוי ענק פשוט ענק .

כמה הכרתי, למדתי, טעיתי, נפלתי, קמתי, חיכיתי, בכיתי, התגברתי, והכי הרבה התבגרתי .
להסתכל שנתיים אחורה מהיום , אפילו שנה מהיום , זה כ"כ שונה .
אני חושבת שבזמן כ"כ קצר עברתי שינוי גדול מאוד, בהכל,
אני ההפך הגמור שלי אז, וזה מרגיש הכי טוב בעולם.
טוב אני לא רוצה להיות נוסטלגית יותר מידי,
אבל אני רוצה לציין שעבו עלי שנתיים ממש קשות ,
והיו המון אנשים שהחזיקו אותי שאני לא אפול -
אני אישית עדיין מרגישה שלא הכרתי את ה - חברה ,
חוץ מאחת שבזכותה בגלל פתחתי בלוג * עדן *
וזהו רק רציתי להגיד תודה ושאולי נמשיך לעדכן פה :]
סיווש .
