טוב זה היה בעצם השבוע הרציני הראשון בטירונות וחייבים לציין שלא היה קל, אבל הכל עובר ועוד לא נולד הקצין, בכיר ככל שיהיה, שיעצור את הזמן. סה"כ יש גם רגעי נחת והרבה צחוקים. החיילים עדיין מפגינים שאננות מדי פעם, אבל רואים איך המחלקה מתגבשת לכדי כוח אפקטיבי וזה נחמד מאוד כי המפקדים מרוצים, מה מיטיב עם כולם. השבוע הבא הולך להיות קשה עוד יותר, ואחריו אני גם אסגור שבת בבסיס. צריך להתכונן לזה ולבוא עם רוח עשייה חיובית.
המטווחים היו סבבה! הייתי בין הטובים. גם בבר-אור השגתי תוצאה סבירה ביותר בשביל ההתחלה (וגם כן בין הטובים אם כי כולנו בינוניים מאוד מההיבט הזה). אני רק מקווה שעד השבוע הבא הצינון שלי יעבור והשפשוף המטורף ברגל ירגע, אז אוכל להמשיך כרגיל. עם השיעול שיש לי עכשיו אני די בטוח שיוציאו לי גימלים.
מלבד זאת עצוב לראות כמה מעט זמן נשאר לסוף שבוע בתכלס :\ אחרי שבוע שלם שבו ישנים 3-6 שעות בלילה צריך לבוא ולהספיק ביומיים גם להשלים את כל שעות השינה, גם להתראות עם המשפחה שבכל זאת מתגעגעים אליה וגם לדאוג שהסופ"ש לא יתבזבז בלי יציאה ראויה לשמה.
טוב, זזתי לנסות ולמצות את הספ"ש הזה (: שבוע טוב