הבטחתי-קיימתי.
תהנו :)
=================
"אתה באמת אוהב אותי?" היא התחמקה.
הנהתי בראשי.
"והיית רוצה שניהיה..יחד?"
חייכתי.
"אתה יודע שתצטרך להרזות והמון!"
שתקתי והסתכלתי עליה.
"מישהי ברמה שלי לא יכולה להסתובב עם...מישהו כמוך."
שתקתי.
"אני...אני ירזה. בשבילך.."
אמרתי.
נשמעתי די בטוח למרות שבפנים...לא הרגשתי ככה.
=================
המשך:
הגעתי הביתה.
"בר מה נשמע חמוד? איפה היית??" אמא שלי שאלה ישר.
"סתם...במרכז" עניתי בלי חשק.
"קרה משהו??..."
"לא.."
"אוקי.. אתה רוצה לאכול משהו? הכנתי עוגת שוקולד."
'עוגת שוקולד...כל כך בא לי אבל....הדיאטה...'
"לא אמא.עזבי"אמרתי ונכנסתי לחדר.
ככה עבר שבוע.
בקושי אכלתי משהו.
לא היה לי חשק ורציתי להרזות ומהר.
וזה קצת הצליח. הצלחתי לרדת ב-4 קילו.
"ברוש מה קורה איתך? למה אתה לא אוכל כמעט?" אמא שלי נכנסה לחדר.
"אני לא רוצה..."
"תראה אותך... אתה חיוור כל כך. ואתה חלש."
"אמא....עזבי..."
אמרתי והרגשתי סחרחורת.
נפלתי ומשם,לא זכרתי כלום.
התעוררתי בבית חולים.
ומולי ילדה אחת,שלא הכרתי.
=========
המשף יבוא (:
קצר. אני יודעת.
אין לי כוח להרבה היום. סורי
=========
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
*The story girl*