===============
התעוררתי בבית חולים.
ומולי ילדה אחת,שלא הכרתי.
===============
המשך:
"מי.. את?" גימגמתי.
"שני,נעים מאוד" היא חייכה.
"אממ... היי..."
ניסיתי לקום.
"אתה לא קולט איזה בלאגן היה פה קודם, כל המשפחה שלך הייתה!"
"אה אוקי..."
"איך קוראים לך?"
"בר..."
"שם יפה!"
"תודה... גם שלך" חייכתי אליה.
הסתכלנו אחד על השני.
"אמא שלך השאירה לך אוכל פה,והיא אמרה שהיא יוצאת לכמה דקות."
"היא אמרה לך?"
"לא..היא אמרה לאחות ושמעתי" היא חייכה.
"למה אתה פה בעצם?" היא המשיכה.
"רציתי להיות בדיאטה אז לא אכלתי והתעלפתי"
"אווץ'..." היא אמרה.
שני הייתה ילדה יפה.
רזה ונמוכה.
עם שיער שטני מתולתל ועניים בצבע דבש.
ככה עבר שבוע בבית חולים כששני הייתה חדר לידי וכל לילה היינו נפגשים בשקט,בלי שראו.
"אני משתחרר מחר בבוקר."
אמרתי לה באחד מהלילות.
"אה..." היא אמרה והסתכלה על הריצפה.
"תגידי שני,אני מכיר אותך כבר שבוע ואנחנו מדברים מלא.לא סיפרת לי למה את פה?"
היא שתקה.
"את בסדר?... אמרתי משהו?"
היא לא אמרה כלום והרימה את החוללצה עד למותניים.
היה לה שם כתם כחול ענקי.
"ממי זה??!?"
"אבא שלי..." היא לחשה ואמרה בקול חנוק.
"הוא....."
"כן,מכה אותי. ואני פה עד שימצאו לי הורים חדשים."
"בגלל זה לא באו לבקר אותך?..."
היא הנהנה בראשה.
חיבקתי אותה.
היא התחילה לבכות.
"אתה הדבר היחיד שרציתי לחיות בשבילו,ועכשיו גם אתה הולך"
"עוד ניפגש,אני מבטיח לבוא לפה כל הזמן."
למחרת בבוקר הלכתי מהבית חולים הביתה.
למחרת הלכתי כבר לבית ספר,ראיתי את מאי.
"אתה עלוב" היא אמרה בזמן שהלכה לידי עם שיר שהייתה החברה הכי טובה שלה.
"מה??" הלכתי אחריה.
"שמעת אותי!" היא צעקה.
כולם הסתובבו להסתכל.
"מאי אני מבי..."
"מה ?? מה אתה מתעלף? אתה כזה אידיוט!!חשבתי שאתה אוהב אותי! שאתה מסוגל לעשות דיאטה בגלל האהבה הזאת!"
"אני מסוגל."
"אז מה אתה מתעלף?!?!?! עזוב שכח מהכל!"
היא התחילה ללכת.
"מאי את זונה! זה מה שאת!" צעקתי עליה.
"מה אמרת?" היא הסתובבה לאט לאט.
"שמעת אותי"
"איזה אתה מ..."
"כולם חושבים ככה! כולם! אבל מפחדים להגיד לך את זה! כי את 'מלכה' חמודה שלי,תאמיני לי שאף אחד פה לא באמת אוהבת אותך,כולם מפחדים ממך!"
היא שתקה.
פתאום היא התחילה לבכות.
"מה? למה את בוכה? כי את יודעת שזה נכון?"
"די כבר.." היא לחשה.
"לא די! הבכת אותי מספיק! ולא רק אותי!"
היא שתקה.
"תבכי....תבכי... אולי ככה תביני שגם את בן אדם ולא איזה מלכה מעל כולם!"
"די כבר! די!" היא דחפה את מי שהפריע לה ברך ורצה בוכה לשירותים.
נשארתי שם כשכולם מסתכלים עלי.
"פשש אחי כל הכבוד..." ליאור הגיע.
כולם התחילו להחמיא לי על האומץ.
לא אמרתי כלום... לא הרגשתי נעים...
=======
מהשך יבוא :)
=======
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
*The story girl*