באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

"יצפאן", א'-ה' 22:00, ערוץ 3

זה כמה ימים שלא היתה לי כמעט אפשרות לראות טלוויזיה, והקופסה היפה שימשה בעיקר לוידיאו, או יותר נכון לצפייה לילית בפרקים של פרויקט Y מהשבוע החולף. אתמול סופסוף התפנה לי קצת זמן, ופתאום שמתי לב שערב שלישי הפך להיות ערב טלוויזיוני מוצלח - יאיר לפיד, ליגת האלופות, סרט על ילדי רמדיה או יצפאן. הלכתי על יצפאן.

מוזיקת פתיחה. התגעגעתי קלות. אחרי המונולוג, שהתבסס יותר על כישורי הריקוד של יצפאן ופחות על טקסטים - וחבל - בא סקץ' מדולל על מינה צמח והסקרים על הבחירות בארה"ב, ומשם לשיחה אישית צפופה עם חלקים מהקהל, שהגיע בחולצות קרי ובוש. זה היה הרגע שבו השתעממתי קלות, וזפזפתי לערוץ 2. יאיר לפיד עשה את השאלון המורחב עם טל פרידמן, ופייר, זה היה הרבה יותר מעניין.

חזרתי ליצפאן בדיוק בזמן, עם כניסת האורח הראשון, דב נבון, לכבוד שובה של "ארץ נהדרת" אל המסך ביום ראשון הקרוב פלוס העונה האחרונה של הבורגנים (מקורות בעלי YES מוסרים שהיא לא היתה משהו). אחרי קצת קישקושן על כישורי האב המעופף ששוכח להגיע להצגות, נחת באולפן טל פרידמן - אותה חולצה, אותו איפור, אותו טל שהיה דקה קודם אצל יאיר. מה יש לומר, מעבר לכך שטוב לדעת ששתי התוכניות משודרות בחי במקביל, בשני ערוצים שונים, מאותו קומפלקס. מעניין אם זה חוסך בעלויות הפקה.

אחרי שטל ודב'לה הלכו קיבלנו את הפספוסים של מסיבת העיתונאים שערך אוסאמה בן לאדן. היה משעשע, אבל לא מצחיק. החיקויים של לבנת, שרון, ביבי ופרץ תמיד מוצלחים יותר. טוב, גם מובארק. אבל בן לאדן לא. האורחת הבאה של יצפאן היתה דנה מודן, שבעיקר נהנתה לשמוע שאשתו של יצפאן מרוצה מהסדרה שלה, ולחזור על זה שלוש פעמים בפחות מעשר דקות. גילוי נוסף: כנראה שלה ולי יש אותו מספר גבוה במשקפיים. מרגש.

המקסים מכולם, אבל לא בגלל זה שמרו אותו לסוף, אלא בגלל שהוא סיפק את החלק המוזיקלי, היה דיוויד ברוזה. הכימיה בין השניים היתה מצוינת, שיר אהבה בדואי קיבל יופי של ביצוע משותף, והפינאלה היה מצוין.

השאלה היא, שוב, למה לראות את זה. אם בשביל המערכונים, הרי שייקח להם עוד קצת זמן להתחמם. אם בשביל לצחוק מהשטויות של יצפאן, אז כן, הוא עדיין מצחיק בטירוף. אם בשביל המרואיינים, אז למיטב זכרוני גם היום יהיה תמהיל טוב, אבל לא כל יום זה ככה. ואם בשביל להעביר את הזמן עד אסף הראל, נו שוין, גם זו דרך.