מדורת השבט, שבת 21:57, ערוץ 2
שני דברים בלבד נשארו איתי בסוף הסרט "מדורת השבט": האמירה של הגיבורה, רחל, שכל העולם הזה הוא תיבת נוח (כלומר כולם מתנהלים בזוגות לכל מקום); ומספר השחקנים המוכרים המשתתפים בו, על אף שבתפקיד הראשי מככבת שחקנית פחות מוכרת (מיכאלה עשת).
רחל, אלמנה טרייה יחסית, ושתי בנותיה (מאיה מרון וחני פיסטנברג) אמורות להצטרף לגרעין התנחלות חדשה לא רחוק מרמאללה. הבנות לא רוצות, אבל כל החברים של רחל הולכים, אז צריך ליישר קו, שלא תישאר לבד. בין לבין משדכים לה את מיני-יוסי הסעות (משה איבגי), וכשנדמה שזה לא הולך, את החזן משה ויינשטוק (יהורם גאון). היא נעה בין שניהם, רוצה ולא רוצה אותם.
לבת אחת שלה יש חבר חייל - גם אותו רחל לא רוצה בסביבה. לבת השנייה יש מראה תמים, וקראש על בחור מופרע, מה שמסבך אותה בל"ג בעומר, יום אחרי יום הולדתה ה-15 (יש לך עוד שנתיים-שלוש, והכל יעבור, מרגיעה אותה האחות). כיוון שהיא הבת האהובה, רחל קצת בשוק שדווקא לבת "הטובה" קרה "דבר כזה" (למרות שהיא לא אומרת את זה במפורש, וזה גם לא מספיק נרמז בסרט. מצד שני, שום דבר לא קורה מספיק בסרט).
יכול להיות שהבעיה קשורה לפרסומות שהפריעו באמצע יותר מדי פעמים. אבל איכשהו גם נדמה שגם בלי קשר אליהן, כל העלילה היא "ליד", כמו שצדי צרפתי אמר פעם. אין רגשות עמוקים בקרב הדמויות ואין רגשות עמוקים כלפיהן, קשה להיקשר למי מהן, וקשה לתפוס את גודל החשיבות של ההתנחלות בעיני המתנחלים-לעתיד. יש הקפדה על פרטים, וגם אנשי האביזרים עשו עבודה מצוינת, אבל הסיפור פשוט לא מחזיק. כאילו כל סצנה קוצצה בעשר שניות, והתוצאה היא סצנות מקוצרות שהודבקו זו לזו ביד גסה.
נכון, לא הכל רע. זה נחמד, למשל, שהחבר'ה בבני עקיבא מדקלמים כל מילה מהסרט "מבצע יונתן" בכיכובו של יהורם גאון, סרט סופר ציוני, בעוד שדמותו של יהורם גאון ב"מדורת השבט" היא דווקא של אחד שחוטף חלסטרה מהגבעות ומעדיף להסתובב בעולם ולתת קונצרטים של חזנות. מי שייצג את הפאתוס הציוני בסרט אחד, מרסק אותו בסרט אחר. אבל היי, על רפרנס אחד קשה לבנות סרט.
אין דרך קלה להגיד את זה: בלתי נתפס בעיניי מדוע "מדורת השבט" קיבל 5 פרסי אופיר, מלבד מצוקת סרטים קשה ב-2004.
מדורת השבט, ישראל 2004. 95 דקות. במאי: יוסי סידר. שחקנים: מיכאלה עשת, משה איבגי, חני פיסטנברג, מאיה מרון, אסי דיין, עידית טפרסון, אושרי כהן, איתי תורג'מן, יהורם גאון, יהודה לוי, אבי גרייניק